אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) פרק כיצד מברכין › דף מב:

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

פרק כיצד מברכין · דף מב:

דף מב.

ע"ב גמר' אחר המזון א' מברך לכולם. פי' אחר המזון קודם ברכת המזון א' מברך לכולם ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם. הא דנקט "ובשעת "הקזת "הדם, יש לומר ללמד כדברי תלמידי רבינו יונה, שכתבו "דיום "הקזה "כולה, וסעודה אחר שיצא מבית המרחץ, כשבתות ויו"ט דמי, ורמב"ם בפ"ד ה' ברכות הי"ב כתב, בסעודת הקזת הדם, ובשעה שיצא מבית המרחץ וכיוצא בהן הדין כן עיי"ש ר' הונא ור' יהוד' וכל תלמידי דרב אמרי וכו'. ואע"ג דר"ה ור' יהוד' ג"כ הוין בכלל וכל תלמידי דרב, ושמא י"ל משום דר"ה ור' יהוד' הי' מגדולי תלמידי דרב, לכן פרטן הש"ס, וכעין שפרש"י (תהלים י"ט א') מכף כל אויביו ומיד שאול, ופרש"י והלוא שאול בכלל היה, אלא לפי שהיה קשה עליו לרודפו יותר מכולם, כיוצא בדבר אתה אומר (יהושע ב') וראו את הארץ ואת יריחו:

איבעי' להו ב"ש ארישא פליגי וכו'. כבר עמדו המפרשים דהש"ס מפרשי' טעמ' דב"ש, ועי' תוס' לקמן מ"ז ע"א ד"ה ואמר:

עשרה שהיו הולכי' בדרך וכו'. אפשר דנקט בדיוק "עשרה, לפי שהם מברכין בר"המז בשם, ועי' בתוס' ד"ה עשרה, דכתבו דמיירי ג"כ לענין ברכת המזון:

דף מ"ב ע"ב רש"י ד"ה והוא אומר על המוגמר וכו' (א) מוגמר שהיו רגילים להביא לפניהם אחר אכילה אבקת רוכלין על האש במחתות לריח טוב ובא ומברכים עליו בורא עצי בשמים עכ"ל:

(א) מוגמר. ז"ל הערוך ערך גמר, תרגום מקטרת מור ולבונה, מתגמרא מן קטורת בוסמין (ובלע"ז רויכגעווירטץ), ונקרא הקטרת, מוגמר, מפני שנתן ע"ג גחלים, תרגום גחלי אש, גומרא דאשא, וגם נקרא מוגמר, מפני שכלו נגמר ונאכל, ותרגום וכליל על מזבחך, וגמיר לרעוא על מדבחך:

(ב) ומברכים עליו בורא עצי בשמים. ובש"ס (לקמן מ"ג ע"א) מסיק תיובתא, ובתוס' כ' בשם הלכות גדולות דלא גרסינן תיובתא עיי"ש, וז"ל הש"ע המוגמר אם הוא של עץ, מברך בורא עצי בשמים, ואם הוא של עשב, מברך בורא עשבי בשמים, ואם הוא של שאר מינים, ב"מ בשמים עיי"ש, ורש"י פי' כאן סתם ומברכי' בור' עצי בשמים ודו"ק:

רש"י ד"ה לאחר סעודה. לאחר ברכ"המז שאינו מצרכי סעודה וכו' עכ"ל, ואע"ג דמוגמר בא משום שאכלו סעודה, מ"מ אינו מצרכי סעודה הוי ודו"ק:

רש"י ד"ה אלא בשבתות ויו"ט. דדעתו לישב אחר המזון ולשתות וכו' עכ"ל, פי' אחר שקיים סעודת שבת, פעמים שיושב בקביעות לשתות, דאל"כ היכא קאמר הכא, דאדם קובע סעודתו על היין, הא אמר רבא גופא (לעיל ל"ה ע"ב) דקביעות על יין לא הוה קביעות עיי"ש, ועיי' בשפ"ח (לעיל מ"א ע"ב) לתוס' ד"ה א"ה, מה שהעתקתי ממחזור וויטרי:

רש"י ד"ה פטר את הפרפרת. אע"פ שאין צורך סעודה למלוי הכרס וכו' עכ"ל, הא דפרש"י למלוי הכרס, עי' רש"י לקמן ס"א ע"ב ד"ה שואבות, הכרס פי' הבטן, המכסה את הקרב תרגום יונתן כריסא, עי' ערוך ערך כרס:

רש"י ד"ה רישא דוק'. דקתני היו יושבים וכו' עכ"ל, וגירסת הב"ח כך הוא, דרש"י ציין או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול בדוכתא פלן כי הסבו דמי. כלומר רישא דמתניתן דוק', כדקתני היו יושבים בלא הזמנת מקום, הוא דלא הוי קביעות, לפיכך כל אחד מברך לעצמו כמתניתן, אבל אנו שהזמינו לכך הוי קביעות ואחד מברך לכולן עכ"ל:

תוס' ד"ה ור' ששת וכו' והלכת' כותי' דר"נ בדיני וכר' ששת באיסורי (עי' מבוא התלמוד ד"ה והתנאים, ועי' בתוס' עירובין ל"ב ע"א ד"ה ר' ששת, דמשמע דמבעל הלכות גדולות הוא, הא דאמרינן דהלכה כר"ש באיסורי ור"נ בדיני) ואע"ג דקיי"לן דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי (בכורות מ"ט ע"ב והעתקתי הטעם בשפ"ח לעיל כ' ע"א לגמר' ד"ה בשני דר' יהוד') וכו' והכי משמע בסמוך (לקמן מ"ג ע"א) כיצד סדר הסבה וכו' עכ"ל:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה