אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) פרק הרואה › דף נט:

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

פרק הרואה · דף נט:

דף נט.

ע"ב גמר' חמה בתקופתה. פי' בעקבותיה, תקופה (בלע"ז אומלויף) (ערוך):

לבנה בגבורתה. שתחזור הלבנה לתחלת מזל טלה בתחלת החדש, ולא תהי' נוטה לא לצפון ולא לדרום (רמב"ם), ובטור ובש"ע גרס ולבנה בטהרתה:

וכוכבים באסילותם. פי' כשיחזרו כל כוכב וכוכב מהחמשה הכוכבים, והם, "שבתי "צדק "מאדים "נוגה "כוכב, לתחלת מזל טלה, ולא יהי' נוטה לא לצפון ולא לדרום (רמב"ם ומגן אברהם):

ומזלות כסדרן. פי' כשרואה מזל טלה עולה מקצה המזרח (ש"ע רכ"ט). ואין לדקדק מאחר שרק כשרואה מזל "טלה, מברך, ולא בשאר מזלות, א"כ מאי "מזלות ל' רבים דקאמר, די"ל משום דכשמזל טלה עולה כסדרו, הרי שאר המזלות ג"כ עולין כסדרן, אחר טלה עולה שור, ואחר שור עולה תאומים וכן האחרים, שייך שפיר ומזלות כסדרן, ועי' מזה בשפ"ח (לעיל נ"ח ע"ב) לרש"י ד"ה יותא עיי"ש:

אומר ברוך עושה בראשית. ונהגו לברך על ראיות תקופת החמה בלבד, ולא על שאר כוכבי לכת, לפי שראיית החמה לכל אדם מסורה, לדעת בלי חשבון וחכמה, אבל לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן, לאו כ"ע דיני דקידוש החדש וחכמת התכונה גמירי, והיינו טעמ' נמי דהש"ס לא מפרש, אלא אימת הוה חמה בתקופתה, ולא מפרש האחרונ' (שו"ת בית אפרים ס"ז). והנה שנה זו שזכיתי לכתוב הדברים, היא שנת תרנ"ז לאלף השישי, והיא שנת קידוש החמה, והוא מחזור גדול, מאתים ושלש לחמה, ושנת י"ד למחזור קטן רצ"ח ללבנה:

והדר מחזור. ובנוסח הכתב יד גרס, "דהדר מחזור:

לפרקים וכו' עד שלשים יום. ר"ל צריך שיהיו ל' יום, חוץ מיום שראה בו, ויום שעומד בו, כגון אם ראה ביום א', צריך שיראה ביום ד' (באר היטב רי"ח):

אגשרא. פי' גשר (ובלע"ז בריקקע) שערי הנהרות, מתרגמינן גשרי נהרותא (נחום ב' ז'). דגלת, חדקל, מתרגמינן דיגלת (בראשית ב' י"ד). פרת, שמימיו פרין ורבין, פי' שפרה ורבה בלא שום מטר (רש"י בכורות נ"ה):

משום דמשמשי ביממא וכו' משום דדיירי בבית אפל. ועיין (נדה י"ז ע"א) דרבא גופ' אמר בבית אפל מותר לשמש מטתו ביום עיי"ש ודו"ק:

על הגשמים וכו'. פי' אם היו בצער מחמת עצירת הגשמים, וירדו גשמים, מברכים עליהם (ש"ע):

מודים וכו' "על "כל (טפה "וטפה שהורדת לנו. י"ל ל' זה, משום דאית' (ב"ב ט"ז ע"א) כל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה, כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד, שאלמלא שתי טיפין יוצאות מדפוס א', מטשטשות הארץ, ואינה מוציא' פירות וכו' עיי"ש:

עד תשתחוה. ר"ל שמסיים בה עד שמגיע לוכל קומה לפניך תשתחוה, בנוסח נשמת כל חי. ולפי דברי (הרמב"ם וש"ע רכ"א) מסיים עד הן הם יודו וישבחו ויברכו את שמך מלכינו, וזה ניחא טפי ודו"ק:

הלכך נימרינהו לתרוייהו רוב ההודאות והאל ההודאות. ובש"ע סי' רכ"א איתא, ומסיים בה אל רוב ההודאות עיי"ש. ופי' ברכה זו כך היא, דמלת רוב משמע ל' "ריבוי, "כדכתיב "וברוב גאונך, ומשמע נמי ל' "רוב ולא כלם, כדכתיב ורצוי "לרוב אחיו, לכן כשאמר אל ההודאות, הרי פי' שאין רוב לשון סגיאות, ומפני שכל טפה וטפה צריכה שבח והודאה, צריך בחתימה ל' ריבוי מעין פתיחה (כסף משנה):

הא דאתו פורת' וכו'. אומר מודים אנחנו לך, ובאתא טוב' מברך הטוב והמטיב. ומשמע דברכת מודים אנחנו לך היא גרוע' מברכת הטוב והמטיב, ולעיל לא משמע הכי, דמשני בחזא מיחזי אומר מודים, ובשמע משמע מברך הטוב והמטיב, והא חזא מיחזי הוא ודאי יותר מששמע לחוד, ואפשר היינו דנקט התרצן ולשון "אלא אידי ואידי וכו' ודו"ק:

לא קשי' הא דאית לי' שותפות הא דלית לי' שותפות. ופי' רש"י לא קשי' הא דבנה בית חדש, שאין לו שותפות בה, ועלי' מברך שהחיינו וכו' עיי"ש, ובנוסח הכתב יד גרסינן, הא דאיכ' שותפי בהדי, הא דליכ' שותפי בהדי:

"קצרו "של "דבר וכו'. ובנוסח הכתב יד גרסינן יכללו "של "דבר, עי' רש"י התם נמי דאיכ' אחי דקא ירתי בהדי'. אבל אי ליכא אחי בהדי', מברך לבסוף שהחיינו:

דף נ"ט ע"ב רש"י ד"ה נגהי. ליל וכו',(א) שבתאי שם שעה ראשונה של ליל רביעי וכו' (ב) ותקופה מושכת מחברתה ז' שעות ומחצה וכו' (ג) למדת שאין תקופה נופלת בתחלת הלילה אלא לסוף ד' שנים שהוא מחזור קטן וכו' עכ"ל:

א שבתאי שם שעה ראשונה וכו'. ר"ל כוכב המשמש בשעה ראשונה של ליל רביעי, "שבתאי שמו, ושם כוכב המשמש בשעה "ב', לצדק שמו, ושם כוכב המשמש שעה "ג', "מאדים שמו, ושם כוכב המשמש בשעה "ד', "חמה שמו, ושם כוכב המשמש בשעה "ה" "נוגה שמו, ושם כוכב המשמש בשעה "ו' "כוכב שמו, ושם כוכב המשמש בשעה "ז' לבנה שמו, ובשעה "ח' חוזר כוכב "שבתאי לשמש, ובשעה "ט', חוזר כוכב "צדק לשמש, ובשעה י"ב חוזר כוכב "מאדים לשמש, ובשעה "י"א חוזר כוכב "חמה לשמש, ובשעה "י"ב, חוזר כוכב "נוגה לשמש. ומעכשיו מתחיל "יום "רביעי, ובשעה "ראשונה בשחרית של יום רביעי, חוזר כוכב "כוכב לשמש, ובשעה "ב' של יום רביעי, חוזר כוכב "לבנה לשמש, ובשעה "ג' של יום רביעי, חוזר כוכב "שבתאי לשמש וכו', וכסדר הזה הם חוזרים לעולם עד שתמצא בכל ליל מוצאי שבת, שהוא תחילת ליל יום א' מתחיל לשמש כוכב, ובכל יום א' שחרית, מתחיל לשמש חמה, ובכל תחילת ליל יום ב', מתחיל לשמש "צדק, ובכל יום ב' שחרית, מתחיל לשמש "לבנה, ובכל תחילת ליל ג', מתחיל לשמש "נוגה, ובכל יום ג' שחרית, מתחיל לשמש "מאדים, ובכל תחילת ליל ד' מתחיל לשמש "שבתאי, ובכל תחילת יום ד' שחרית, מתחיל לשמש כוכב, ובכל תחילת ליל ה' מתחיל לשמש "חמה, ובתחילת יום ה' שחרית, מתחיל לשמש "צדק, ובכל תחילת ליל ו', מתחיל לשמש "לבנה, ובכל תחילת יום ו' שחרית, מתחיל לשמש "נוגה, ובכל תחילת ליל ז' מתחיל לשמש "מאדים, ובתחילת יום ז' שחרית, מתחיל לשמש "שבתאי. הרי סימנך של כוכבים המתחילים לשמש בשעות הלילה של ז' ימי השבוע, סימנם כ"ב נ"ש חל"ם, וסימנך של כוכבים המתחילים לשמש בשעות היום של ז' ימי השבוע, חל"ם כ"ץ נ"ש. (וחמה ולבנה שנזכר הכא לאו כוכבים בעלמא הם, אלא השמש והירח הם, עיין רמב"ם פ"י מה' ברכות הי"ח):

ב ותקופה מושכת מחברתה ז' שעות ומחצה. עיין ערובין נ"ו ע"א, רש"י ד"ה או בתחלת היום עיי"ש, ועיין רמב"ם פ"ט מה' קידוש החדש ה"א וב', וז"ל שנת החמה יש מי שאומר שהוא שס"ה ימים ורביע היום, (וד' תקופות יש בשנה), נמצא שזמן תקופה אחת היא, צ"א יום ושבע שעות וחצי שעה, צא וחשוב ד' פעמים, צ"א יום וז' שעות וחצי שעה, תמצא חשבונו הוא שס"ה ימים ורביע היום, ומשתדע תקופה אחת באיזה יום ובאיזו שעה, תתחיל למנות ממנה צ"א יום ושבע שעות וחצי שעה, לתקופה שני' שאחרי', ומן השני' לשלישית, עד סוף העולם וכו' עיי"ש. ונמצא מחזור קטן, שהוא מד' שנים לד' שנים, שבו ט"ז תקופות, ונמשכת השני' מן הראשונה ה' ימים, וכן כולם:

ג למדת שאין תקופה נופלת בתחלת הלילה אלא לסוף ד' שנים וכו' וסימנך דב"ז הג"או וכו'. והא לך הסדר, בתחילת כל מחזור קטן "ראשון, נופלת תקופת ניסן, בתחלת "ליל "רביעי, "בשבתאי, (והוא הנקרא מחזור גדול והוא תקופת החמה וביום ד' בשחרית מברכין עושה מעשה בראשית), ובתחילת מחזור קטן "שני, נופלת תקופת ניסן, בתחלת "ליל "שני, "בצדק, ובתחלת מחזור קטן "שלישי, נופלת תקופת ניסן בתחילת "ליל "שביעי "במאדים, ובתחילת מחזור קטן "רביעי, נופלת תקופת ניסן, בתחילת "ליל "חמישי, "בחמה, בתחילת מחזור קטן "חמישי, נופלת תקופת ניסן שבליל יג', 'בנוגה, בתחילת מחזור קטן "ששי, נופלת תקופת ניסן בתחלת ליל "א', "בכוכב, בתחילת מחזור קטן "שביעי, נופלת תקופת ניסן "בליל "ששי, בלבנה, הרי בתחלת מחזור קטן "שלאחריו, נופלת תקופת ניסן, בתחלת "ליל "רביעי, "בשבתאי, הרי שתקופתו נופלת בשעת תליות המאורות, בשבתאי, בתחלת ליל ד', מכ"ח שנים לכ"ח שנים, וזה המחזור גדול שמברכין עושה מעשה בראשית:

רש"י ד"ה והאידנ' דשניוה פרסאי. מלמעלה לגשר אין מברכין עליו מעשה בראשית אלא מאיהי דקירא ולעיל וכו' עכ"ל, נקט רש"י כר' "יוסף, ולא נקט "מבי "שבור "ולעיל ודו"ק. ומצאתי בדקדוקי סופרים בשם נוסח הכתב יד, דלא נמצא בנוסח הכתב יד, הנך תיבות, " והאידנא "דשניוה פרסאי "מבי "שבור "ולעיל, ולפי"ז י"ל דבש"ס שהיה לפני רש"י ז"ל, היה כתוב כנוסח הכתב יד:

רש"י ד"ה ה"ג והאי דגיחורי משום דמשמשי ביממא. לפיכך בניהם אדומים כאדמימות היום רו"ש (בלע"ז ראטה) עכ"ל, ולפי מה שפירש"י (לעיל ל"א ע"ב) גיחור לבן יותר מדי, משמע קצת דצריך לגרוס כאן "והא "דגיחורי "משום "דדיירי "בבית אפל, פי' דשאדם דר במקום אפל, שאין קוי השמש באין שם, רק מעט, אין בו אדמומית בפניו, והוא לבן ביותר (בד"ס):

רש"י ד"ה משיצא חתן לקראת כלה. שהמים קבוצים על הארץ וכו' עכ"ל, ז"ל הרמב"ם מברכין על הגשמים, משירבו המים על הארץ, ויעלו אבעבועות מן המטר על פני המים, וילכו האבעבועות זה לקראת זה עכ"ל:

רש"י ד"ה ולבסוף הוא אומר הטוב והמטיב וכו'. שכן בשרוהו מת אביו ויורשו וכו' עכ"ל, י"ל דכונת רש"י לפרש דבדין מקדים ברכת דיין האמת, לברכת הטוב והמטיב, משום דכסדר ששמע, כן סדר הברכות, והם בשרוהו בתחלה, מת אביו, לכן בתחלה אמר דיין האמת, ואח"כ בשרוהו שיורשו, לכן לבסוף אמר הטוב והמטיב. ומה שפרש"י שכן בשרוהו, לאו דוק', אלא ה"ה בעומד על גביו ורואה:

תוס' ד"ה הטוב והמטיב. אבל אשינוי לחם ושינוי בשר אין מברכין הטוב והמטיב, דדוק' איין, דאית ביה תרתי, דסעיד ומשמח (לעיל ל"ה ע"ב) וכו' וכן משמע בירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי סוף פרק כיצד מברכין, אבא בר ר' הונא אמר "יין "ישן "יין "חדש, צריך לברך, שינוי יין אין צריך לברך, שינוי מקום צריך לברך, הסיע דעתו כמו שהוא שינוי מקום, רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מכרך עליה, ומה היה אומר ד' יצחק רובה בשם ר', ברוך הטוב והמטיב, מעשה בר"ע שעשה משתה לשמעון בנו, על כל חבית וחבית שהיה פותח, היה מברך עליה, ואומר חמרא טבא לחיי רבנן ולתלמידיהון:

פי' פני משה:

צריך לברך. עוד על יין חדש:

שינוי יין. ושניהן או מן הישן או מן החדש:

שינוי מקום. בירך במקום א' ושינה מקומו צריך לברך פעם אחרת כשישתה שם:

הסיע. הסיח דעתו מלשתות ונמלך כמי שהוא שינוי מקום:

על כל חבית וחבית שהיה פותח. אפילו שתיהם מיין חדש או מיין ישן:

(ובמראה פנים שם כתב בד"ה יין ישן יין חדש צריך לברך, וז"ל התוס' ברכות נ"ט ע"ב העתיקו "יי "חדש "יין "ישן, והיינו ג"כ שכתבו התוס', וזה לשונם "אע"ג "דישן "אידכר "בסוף עיי"ש, ולפי גירסתם כתבו דמוכח מהכא דדוק' כשהיין השני משובח מן הראשון, כמו הישן נגד החדש, והיינו דמסיים שינוי יין א"צ לברך, כלומר בסתם דאינו יודע איזה מהן משובח, והוקשו מהא דרבי דלקמן וכו'):

תוס' ד"ה ור' יוחנן אמר וכו'. והלכת' כר' יוחנן וכו' אבל שאינם חשובים כ"כ כמו מנעלים ואנפילאות א"צ לברך, בירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דפרקין הלכה ג', מתניתן בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה וכו', גמר' א"ר חייא בר בא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו (א) שחקים כאלו הם חדשים לו, ר"י בר זבדי בשם ר"ח בר אבא אמר קנה אומר ברוך שהחיינו וקיימנו וכו', ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב, ר' בא אבוה דר' בא מארי בשם ר' אחאי לבש בגדים אומר ברוך מלביש ערומים:

פי' פני משה:

לא סוף דבר. לאו דוק' חדשים ממש אלא אפילו הן שחקים כאילו הם חדשים לו ומברך עליהם:

קנה. כלים אומר שהחיינו ואם ניתן לו במתנה דהוי טובת המקבל וטובת הנותן דיש לו הנאה במה שנותן לזה אומר הטוב והמטיב:

א שחקים. פי' ישנים. אנפילאות פי' נעלים קטנים שחופין רוב הרגל, א"נ נעלים של בגד (רמ"א וערוך). ודע הא דאמרינן ניתן לו וכו', פי' בין המקבל עני ובין המקבל עשיר, מברך המקבל הטוב והמטיב, והטעם עיין ברא"ש, ובזה מיושב קו' התוס', דשייך שפיר במתנה הטוב והמטיב עיי"ש ברא"ש סי' ט"ז:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה