אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) פרק הרואה › דף נו:

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

פרק הרואה · דף נו:

דף נו.

ע"ב גמר' והתירו' לחבלא אזל כל חד וחד מהני ארזי וקם אדוכתי' ואצטלק ונפל בתרין. כך הוא גירסת הכתב יד, והני ג' תיבות "עד "דאצטלק ירישיה לית' התם, ובזה מבואר:

שאל בן דמא וכו'. כאן נקט ל' "שאל, ולקמן נקט א"ל בר קפר' לרבי ודו"ק:

ולא אתית לידי נסיון. י"ל לפי שכל נסיון הוא בזיון, דצדיק גמור לא צריך עוד לנסיון, כמו דאדון לא ינסה עוד לעבדו, שמכיר בו שהוא נאמן. ובזה י"ל סמיכות כונת תפלת שחרית, ואל תביאנו לא לידי "נסיון ולא לידי "בזיון. ומכאן י"ל (אבות פ"ה מ"ג) י' נסיונות נתנס' א"א ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של א"א, ויש להאריך:

חזאי דנשקי סיהרא א"ל בא על אשת ישראל. שאשת ישראל מרומז בחלום ללבנה, בפסוק (בראשית ל"ז ט') הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש "והירח וגו' עיי"ש:

חזאי יוני א"ל נשים הרבה טמאת. ואשתו של אדם מכונה יונה, (שיר ו') אחת היא יונתי תמתי (רש"י ע"א):

א"כ קפא כשורה וכו'. פי' מה שחלמת קפודקיא, ב' תיבות הוא, "קפא, שהוא כשורה דהיינו קורה, "דיקא, דהיינו עשרה, ופתרונו בקורה עשרה אית לך נכסי:

אזיל אשכח שהיא מלאה זוזי. עיין ה' צדקה יור"ד סי' רנ"ט ס"ו, אם אמרו לו בחלום, אלו המעות שהטמון אביך, של צדקה הם, אינו כלום, דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין עיי"ש, וכאן היה כפתרון חלומו ודו"ק:

ר' נתן אומר מצא תורה שנאמר כי מוצאי מצא חיים וכו'. י"ל דר' נתן לא פליג אר' חנינא דמצא שלום, אלא להוסיף בא דאף תורה מצא. וראי' לדבר זכי "מוצאי "מצא חיים, בגמטרי' כמנין "שלום". וכן "צפור, בגמטרי' "שלום, והיינו דאמר לקמן ג' שלומות הן "צפור וכו':

קדרה שנאמר ה' תשפות שלום לנו. כמו שהקדרה עושה שלום, בין האש ובין המים שבקדרה (מהר"ם בענעט ז"ל). "תשפות, פי' תכין, וכן הקדרה מכין לאכול, וע"י כך נעשית רצון בעלים, ורצון היינו שלום. א"נ תשפות ל' "שימה (רש"י ישעי' כ"ו), כשנותנין קדרה על הכירה קרי שפיתה (רש"י חולין פ"ד ע"א):

שנאמר ופרשו כאשר בסיר וגו'. וכן הוא נוסח הכתב יד. ופרשו, ל' שבירה, ור"ל שהעכו"ם משברים אותם לפרוסות, כאשר יעשו לבשר פרוסות להשימם בסיר, ובתוך הקלחת, שגם הוא כלי בישול לבשל אותם:

אריב"ל הרואה נהר בחלום וכו'. כפי הנראה ריב"ל פליג על ר' חנן, דאמר ג' שלומות הן, נהר צפור קדרה, דמשמע שהן שלום בלבד, ולריב"ל צריך דוק' שיאמרו קודם שיקדמנו פסוק אחר, והא דלא נקט "ריב"ל אומר, י"ל משום דריב"ל אמר י"א דברים, ואיכ' טוב' דלא פליג על ר' חנן דלא נקט אלא ג' דברים (ועיין מהרש"א):

ישכים. משמע קודם עלות השחר (עיי' רש"י ביצה ז' ע"א). "ויאמר, פי' והוא כעין פתרון:

קודם שיקדמנו פסוק אחר. ואע"ג דחלום דלא מיפשר כאגרת' דלא מקריא, דלא טוב ולא רע הוא (לעיל נ"ה ע"א), ועיין מהרש"א:

ירא שמים "בכל "כוחו. מצינו כל' הזה "העונה אמן בכל כוחו (שבת קי"ט ע"ב), אבל בנוסח הכתב יד, לית' הני ב' תיבות בכל כוחו:

הרואה שור ישכים ויאמר וכו'. לעיל מנה י"א דברים דישכים ויאמר, ובבריית' מנה שור בלבד ודו"ק:

ה' דברים נאמרו בשור וכו'. לכאור' לפי מה שמסיק לקמן, לא קשי' הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידי', א"כ ששה דברים נאמרו בשור ודו"ק:

האוכל מבשרו מתעשר. ורמז לדבר (דברים י"ב כ') כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך ואמרת אוכלה בשר וגו', ולמדה תורה דרך ארץ שלא יאכל בשר אלא בהזמנ' זאת (חולין פ"ד ע"א). ובשר דכתיב בקרא, היינו דוק' בשר בהמה, כגון דשור, לאפוקי של עוף:

תפלתו נשמעת וכו'. דלכן נקרא ישמעאל, דכתיב וקראת שמו ישמעאל כי שמע אלקים אל עניך (בראשית ט"ז י"א). ומסיק הש"ס, ודוק' ישמעאל בן אברהם, י"ל משום דלהגר נאמר שם זה, על שם כי שמע אל עניך, אבל לאברהם לא נאמר טעם זה (עיי' רש"י בראשית ט"ז ט'), א"כ י"ל שפתרון של ראיית ישמעאל, הוא, שתפלתו נשמעת אפילו כשאינו מתפלל מתוך עניו:

ישמעאל בן אברהם. וכעין זה (שבת נ"ד ע"א) תני' עקוד, עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם:

טעייא בעלמא. (ולעיל ו' ע"ב) טעייא, פרש"י סוחר ערבי, ותרגומו של ישמעאלים הוא ערבאי (בראשית ל"ז כ"ז):

הרואה פנחס וכו'. ר"ל ראה השם כתובה לפניו, ועיין רש"י לקמן ד"ה והני מילי ודו"ק:

פילים "פלאי פלאות וכו'. פי' פלאות רבות, כמו שפרש"י לקמן, חנינא נסי נסים, נסים רבים עיי"ש, ואין לדקדק הא אית' הרואה פיל, "פלאות נעשו לו, משמע פלאות רבות, וא"כ מאי איכ' בין פיל לפילים, די"ל פילי פלאות, היינו רבים וגדולים, וכעין רש"י (תהלים ד') ה' מה רבו צרי, רבים וגדולים עיי"ש:

והתני' כל עיני חיות יפין לחלום וכו'. והא דאית' לעיל הרואה "ארי בחלום ישכים ויאמר וכו' קודם שיקדמנו פסוק אחר, והא ארי' מלך שבחיות, וכן הרואה "כלב ישכים ויאמר וכו', והא כלב מין חי' הוא (כלאים פ"ח מ"ו ובמדרש רבה בראשית פרשה כ'), די"ל דה"ק כל מיני חיות יפין לחלום, פי' יש מהן שיפין לגמרי, ויש מהן דישכים ויאמר ליפותן, חוץ מהפיל והקוף דאינן יפין כלל, כשלא מפרג כדמסיק. ומדקאמר כל מיני "חיות וכו', יש להסתפק אי דוק' חיה קאמר, ולא בהמה בכלל, וא"כ איכ' עוד נפק' מינה, אי כלב מין חיה או בהמה היא, (ובכלאים פ"ח מ"ו) פירשו דנפק' מינה, בשכותב כל חיותו לבנו עיי"ש, די"ל המפרשים פי' נפקי מינה לדינא:

דף נ"ו ע"ב רש"י ד"ה יעצו עליך רעה. ותם "הלחיים פה שיעץ עליך רעה עכ"ל, ר"ל לחי העליון ולחי התחתון, ואע"ג שהכליות יועצות (לקמן ס"א ע"א), מ"מ הפה גומר ומוציא העצה:

רש"י ד"ה לא תצטרך למעשה ידיך. שתתעשר עכ"ל. ובדרך דרש י"ל שתתקיים בך ועמדו זרים ורעו צאנכם (כדלעיל ל"ה ע"ב), בעושין רצונו כל מקום, מלאכתן נעשית ע"י אחרים, והיינו "לא "תצטרך "למעשה "ידיך:

רש"י ד"ה טונא דאסא. טולא דאסא עכ"ל, "טולא, פי' צל, בצל קורתיו תרגום בטלל שירותי, (ובכתובות י"ד ע"ב) הכי אית' מאי "הינומא, זעירי אמר תנורא דאסא, פרש"י כמין חופה של הדס עגולה עיי"ש, וכן טונדס פירושו אוהל (ערוך ערך טונדס):

רש"י ד"ה פלא נעשה לו. כמו שנעשה לפנחס כדאמרינן (בסנהדרין פ"ב ע"ב) עכ"ל, והנה שם אית' "ששה ניסים נעשו לו לפינחס עיי"ש, ובתרגום יונתן (במדבר כ"ה ח') אית' י"ב ניסים נעשו לו עיי"ש, וכאן שאמר "פלא נעשה לו משמע נס אחד נעשה לו ודו"ק:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה