שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל
פרק הרואה · דף נה:
ע"ב גמר' יצפה עד כ"ב שנה, ודאי פעמים מתקיים אף אחר כ"ב שנה, כדמצינו שחלום פרעה שבפרשת מקץ, נתקיים בימי יחזקאל (פרש"י יחזקאל כ"ט י"א), אבל כאן לענין יצפה קאמר, שהרי ואביו שמר, המתין ומצפה על הדבר עד כ"ב שנה (בראשית ל"ז י"א):
כל הלן ז' ימים וכו'. ובשפ"ח (לעיל י"ד ע"א) לגמר' ד"ה כל הלן, העתקתי פי' נכון מס' סמיכות חכמים עיי"ש:
יפתרנו והא"ר חסדא וכו'. ה"ה דהמ"ל אי "יפתרנו למה בפני ג' דוק', בשלמ' "יטיבנו בפני ג' ניח' ודו"ק:
ולימרו שלש הפכות הפכת מספדי וגו' (תהלים ל') אז תשמח (ירמי' ל"א) ולא אבה ה"א וגו' ויהפוך (דברים כ"ג). ואין אומר כסדר, תורה תחלה, ואח"כ נביאים וכתובים, די"ל מאחר שהם "הפכות, גם נאמרו "בהפכה, "כתובים תחלה, ואח"כ "נביאים "ותורה, ומדהפכות כסדר הזה, גם פדיות ושלומות כסדר הזה:
אמרו כל חד לימא דלא שמיע לחברי'. ואע"ג דקודם שיאמרו, לא ידע אי ידע לי' לחברי' או לא (עיין בסמיכות חכמים), די"ל דה"ק דכ"כ יאמרו, עד דלימא מילת' דלא שמיע לי' לחבריה:
מאן דחזא חלמ' ולא ידע מאי חזא. פי' בין דשכח החלום לגמרי, כמו שפרש"י לעיל ד"ה ומשני, דחזא ולא ידע מאי חזא, בין שזוכר החלום, אלא שנעלם פתרונו וכן ברי"ף וברא"ש כתב ולא ידע אי טיבא הוא אי ביטא הוא עיי"ש, אבל במהרש"א ח"א לא פירש כן אלא דהכי קאמר כששכח גם החלום, אבל כשזוכר החלום, אז יטיבנו בפני ג' עיי"ש:
בין שחלמו לי חבירי. אע"ג דבתחלת תפלתו מיירי מחלום שחלם הוא בעצמו, י"ל אגב כייל ג"כ בין שחלמו לי חבירי:
כמי מרה ע"י משה רבינו וכמרים מצרעתה. דגם מרים מצרעתה, נתרפאה ע"י תפלת משה רבינו, אל נא רפא נא לה:
וכשם שהפכת קללת בלעם וכו' כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה וכו'. ר"ל כשם שהפכת קללת בלעם מחמת "אהבה, דכתיב (דברים כ"ג ו') ויהפוך ה"א לך את הקללה לברכה "כי אהבך ה' אלקיך, כן תהפוך "מאהבת, כל חלומותי עלי לטובה, וזו מעלה גדולה, משאם מהפך מצד רחמניות:
ומסיים בהדי כהני דעני ציבור' אמן. ובטור סי' ק"ל כתב, ומסיים בהדי כהני כי היכא דענו ציבור' אמן עיי"ש. ולפי שהצבור יודעין שיש ביניהם, מי שמתפלל תפלת רבש"ע וכו', מהני עניית אמן שלהם גם לזה, אף שלא ידעו מתפלתו:
ואי לא. פי' שגמר אמירת רבש"ע, קידם סיום הכהנים, לימא הכי אדיר וכו', ובתוך כך יבוא לסיים עם הכהנים (ט"ז סי' ק"ל):
מאן דעייל למתא ודחיל מעינ' בישא וכו'. אפשר גם בעירו הכי היא, אלא שלא נמצא כ"כ בעירו, לפי שרגיל ודש בה:
ולימא הכי אנא פב"פ מזרע' דיוסף קאתינ' וכו'. לכאור' מימרא זו לכ"ע נאמר, וא"כ וכי יכול כל א"וא לומר אנא מזרע דיוסף קאתינ', בשלמ' בתורת לחש הוה ניח', אבל הענין מוכח דלא הוה לחש, ודוחק לומר לפי שכל ישראל נקראו בני יוסף, כדאית' (סנהדרין י"ט ע"ב) על פסוק בני יעקב ויוסף סלה עיי"ש, דהא מ"מ לא שייך ל' מזרע "דיוסף קאתינא ודו"ק:
דלא לתרע מזלי'. כעין (מגילה ג' ע"א) והוא שר של כל אדם למעלה עיי"ש:
מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי. רבא לשטתי' דאמר (לעיל י"ב ע"ב) אם ת"ח צריך לרחמים, צריך היא שיחלה עצמו עליו:
שמואל כי חזא חלמ' בישא. ר"ל חלום שהיתה נפשו עגומה עליו:
אמר וחלומות השוא ידברו. י"ל דל' "שוא פירושו בחנם, ותרגומו למגן, ועוד פירושו לשיקרא (שמות כ' ז'), לפיכך בדיוק כתיב השוא, ר"ל השוא הידוע, דהיינו לשיקרא, כגון על עמוד אבן שהוא כסף ולא לחנם על אבן שהוא אבן, ומה"ט שמואל כשרצה לבטל חלומו, אמר כלישנ' דקרא, וחלומות השוא ידברו וכונתו "לשיקרא ידברו, ופסוק (זכרי' י' ב') מוכח כן:
ונפל לו פסוק "לתוך "פיו. מסתבר דמיירי שהוציא מפיו דוק', ולא שעלה במחשבתו, ועי' בשפ"ח לקמן נ"ז ע"ב לרש"י ד"ה השכים ודו"ק:
הרי זה נבואה קטנה. מאי "נבואה "קטנה, וכי איכ' נבואה גדולה, מאחר שהיא נבואה הרי היא אמת, ואפשר י"ל שדבר קטן ממנ' מתקיים:
ג' חלומות מתקיימין חלום של שחרית וכו'. דבתחלת ואמצע הלילה, מראין לאדם הרהורי דיומא, אבל סמוך לשחרית, שכבר הראו לו הרהורי דיומא, ודאי מה שמראין לו, הוא דברים של ממש, והיינו טעמ' דחלום שחלם לו לחבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום, וחלום שנשנה (סמיכות חכמים).
דע דר' יוחנן לא הבי' ראי' מפסוק, אבל היש אומרים מביאין ראי' מקרא:
דף נ"ה ע"ב, רש"י ד"ה וההיא שעת'. דחלום אימ' לא הוות עכ"ל, ר"ל אע"פ שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו (רש"י בראשית ל"ז י'), מ"מ לא נתקיים באמו ממש, וא"כ הרי דחלום אע"פ דמקצתו מתקיים, שהרי נתקיים בבלהה, כולו, כהחלום ממש, אינו מתקיים, שהרי לא נתקיים באמו ממש (ועיין במהרש"א):
רש"י ד"ה ודוד לא ראה חלום טוב וכו' לא גרסינן אלא גרסינן והא כתיב וכו' עכ"ל, ר"ל דלא על תני' נמי הכי בלבד קפריך, אלא אדר' הונ' נמי קפריך (מהרש"א), א"נ י"ל משום דמסי' צ' עד ק"א לא דוד לבד קאמר, אלא משה רבינו (רש"י תהלים צ') א"כ ליכ' למיפרך מדוד בלבד:
רש"י ד"ה קופא דמחטא. נקב המחט עכ"ל, אפשר שפי' כן, לפי (שבחולין מ"ח ע"ב) פרש"י זקופא, ראשה העב עיי"ש:
תוס' ד"ה פותרי חלימות. פי' ר"י דמזל שעת הלידה גרם וכו' עכ"ל, כעין (שבת קנ"ו ע"א וע"ב), כתב אפינקסי' דר"י בן לוי האי מאן דנולד בחד בשבתא יהי גבר וכו' עיי"ש: