אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) פרק היה קורא › דף יז:

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

פרק היה קורא · דף יז:

דף יז.

ע"ב גמר' אין פרץ שלא תהא סיעתינו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל. אפשר שמרומז בתיבות אין פרץ, לפי שדוד בא מפרץ, כמפורש סוף מגילת רות:

סיעתנו. פי' חברותינו ותלמידנו (נ"י):

ואין צוחה זה גחזי. לפי שחקק שם בפי ע"ז, והיתה צווחה, ומכרזת אנכי ולא יהי' לך כדאית' בסנהדרין (סמיכות חכמים):

שמקדיח תבשילו. ששורף התבשיל ע"י אור או במלח כמו אש קדחה וכו' (כרש"י גיטין צ' ע"א), וכאן פירושו שיצא לתרבות רעה (נ"י):

שמעו אלי וגו'. לישנ' דקרא (ישעי' מ"ו י"ב) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, ופרש"י אבירי לב, תרגומו תקיפי לבא, אשר אמצתם לבבכם בין העכו"ם ונדבקתם בי, הרחוקים מצדקה, אשר ארכו לכם הימים ולא הראיתי אתכם צדקתי לגאול. ובמצודות פי' אבירי לב, הם אנשי בבל שהם אבירי לב ואכזרים על ישראל ורחוקים המה מעשות להם צדקה וחסד עכ"ל, הרי דפרש"י ומצודות, הוא פלוגת' כאן בגמר':

בכל יום ויום בת קול יוצאת וכו'. לקמן כ"ח ע"ב אית' בכל יום ויום מתפלל אדם י"ח וכו', ונקט בכל יום ויום לרמז דאף בשבת היה ראוי להתפלל י"ח, אלא משום טירח' פטור (מפרשים), ולפי"ז י"ל הכי דנקט בכל יום ויום לרמז ג"כ דאפילו בשבת בת קול יוצאת. והנה בפרקי אבות (פ"ו מ"ב) אריב"ל בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה וכו', דשם פי' בכל יום ויום, אפילו עוד עכשיו, עיי"ש בתפארת ישראל. ויש להסתפק כאן אי עדיין עכשיו העולם ניזון בזכות' דר' חנינא, ועדיין בת קול אומרת כן ודו"ק:

וחנינא בני די לו וכו'. ר"ל שהיה מסתפק במועט הזה ברצון טוב, ואלמלא היה מבקש להרבות לעצמו, היה יכול, כדאית' (תענית כ"ה ע"א) סמיכות הענין שם, והיינו "די "לו:

קב. הוא ד' לוגין כ"ד בצים:

בקב חרובין מע"ש לע"ש. כל השבוע היה ניזון בכך, חסר לחם היה, ומתגלל בחרובין (רש"י תענית כ"ד), ועיין אי גם סעודת שבת בכלל קב חרובין היה ודו"ק:

ופליגי דרב יהוד'. ובילקוט הגירס' ופליגי דר' יוסף (מ"כ), וגירס' זו מסתבר, משום דרב דלעיל שהיה רבו דר' יהודה:

מאן אבירי לב גובאי טפשאי וכו' דהא לא איגייר גיור' מינייהו. פי' ואית' (פסחים פ"ז ע"ב) לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים וכו' עיי"ש, ועוד אית' (נדה י"ג ע"ב) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, ואף נשמת הגרים בכלל, כדמשמע (בשבת קמ"ו ע"א), הרי מבואר דע"י שמגייר הגר צדק מתקרב הגאולה, לכן נקראו אבירי לב, דלא איגייר גיור' מינייהו, ובזה מבואר פסוק (תהלים מ"ז י') עיי"ש ברש"י:

א"ר יוחנן מוחלפת השיטה. בהרבה מקומות שבש"ס ר' יוחנן הוא דאמר מוחלפת השיטה, כאן, ולקמן מ"ט, עירובין צ"ט, פסחים מ"ט נ"ה, ביצה ג' ט' י':

מוחלפת השיטה. מדברי התוס' ד"ה רב שישא משמע דמוחלפת השיטה הך דהכא, וניח' כן אי גרסינן במשנה (לעיל ט"ז ע"א) א"ל תלמידיו לרבן גמליאל וכו' עיי"ש, וכאן במשנה גרסינן רשב"ג:

ק"ש כיון דכ"ע קא קרי וכו'. ר"ל וכי כ"ע מכונ', כמה וכמה מהם שאינם מכווני', ואפ"ה קורין, לפיכך כד איהו קא קרי לא מיחזי כיוהר". ואפשר דה"ה המ"ל דילמא קור' כקור' בתורה. א"נ שלא יהי' כ"ע קורי' ואיהו בטל כדלקמן כ' ע"ב:

הכא (התם) כיון דכ"ע עבדי מלאכה. לאו דוק' כ"ע, אלא אותן שאינם ת"ח ודו"ק:

ואנן סהדי דלא מצי מכונ'. ר"ל על כרח' אפילו רבנן מוד' דקשה לחתן לכוון, דהא סביר' להו חתן פטור מק"ש, אלא דס"ל אם רצה קורא:

סליק פרק היה קורא

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה