אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) מאימתי פרק ראשון › דף יא:

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

מאימתי פרק ראשון · דף יא:

דף יא.

ע"ב גמר' כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. והטעם נגד המינים שאמרו מי שברא אור לא ברא רבך, כדאית' בגמר' (רבינו יונה), וכבר תמה מהרש"א ח"א שאין זה גמר' בשום מקום על אור וחושך, אלא על הרים ורוח, אית' כן (חולין פ"ז ע"א) עיי"ש, והנה ביותר יש לדקדק על לשון הש"ע אור"ח סי' נ"ט ס"א, וז"ל תיקנו להזכיר מדת לילה ביום, להוציא מלב האפיקורסים שאומרים שמי ברא אור לא ברא חושך עכ"ל. הא היכן מצינו שאמרו כן על אור וחושך ודו"ק. א"נ י"ל טעם שתקנו להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, לפי' כשהוא יום במדינה זו, יש מדינה ששם עדיין לילה, וכן להיפך, לפיכך צריכין להזכיר שניהם בברכה בין ביום בין בלילה, דהא שניהם איכ', דאל"כ ממעט בשבחו של מקום:

אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה. פי' דאין להקדים חושך לאור, והוא צריך להקדים מידי דזמני' ברישא, ומתרץ אביי גולל אור וכו', הרי מזכיר מדת לילה קודם, וג"כ מזכיר אור ברישא (הג' ראמ"ה) ועיין רש"י לקמן י"ב ע"א ד"ה ה"ג וכו' מדת היום בלילה:

תני' נמי הכי א"א אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר וכו'. ואע"ג דרבנן פליגי, אפילו הכי נקט תני' נמי הכי, משום דת"ק תנא הכי. ודע בשם גדול אחד מצאתי כתוב, דפי' הענין תני' נמי הכי אין אומרים אהבת עולם וכו', פי' מי שאין תורתו אומנתו א"א אהבת עולם אלא אהבה רבה, ורבנן אמרי פי' אבל מי שתורתו אומנתו הוא אמר אהבת עולם וכן הוא אומר וכו' וביאור הענין בארוכה. ולפי שבזמן הזה ליכ' ת"ח שתורתו אומנתו, לכן ג"כ מברכין אהבה רבה, ע"כ מצאתי:

ורבנן אמרי אהבת עולם. פי' אם ירצה יכול לומר במקום אהבה רבה אהבה עולם (צל"ח):

וכן הוא אומר ואהבת עולם וגו'. פי' כמו בברכה ראשונה מתחילין בלישנ' דקרא יוצר אור ובורא חושך, אף ברכה שני' מתחילין בלישנ' דקרא:

שכבר נפטר באהבה רבה. פי' דברכת להבה רבה ואהבת עולם, הוי במקום ברכה אשר קדשנו במ"וצ לקרוא ק"ש (ברכי יוסף אור"ח רל"ח), ומאחר דק"ש היינו תורה, א"כ שפיר הוי כאילו ברך אשר קדשנו במ"וצ לעסוק בדברי תורה:

ר' אלעזר אומר למקרא ולמדרש צריך לברך וכו'. הל"ל אף למדרש צריך לברך, כדא"ר יוחנן ורבא לקמן ודו"ק:

ורבא אמר אף לתלמוד צריך לברך דא"ר חייא וכו' הוה קאימנ' קמי' דרב לתנויי בספר' דבי רב וכו'. ולכאור' לפרש"י ד"ה, מדרש הוא ספרא עיי"ש, א"כ מאי ראי' מספר' דבי רב לתלמוד, הא ספרא דבי רב, דהיינו תורת כהנים, הוא יותר במעלה מתלמוד, ואפילו ממשנה הוי במעלה, לפי שהוא מפרש טעמי המקראות גופא, מקרא זה למה נאמר, אות זה למה נאמר, והוא קרוב למקרא, תירוץ בצל"ח דספר' דבי רב דהכא, לאו היינו תורת כהנים גופ' הנזכר לקמן י"ח ע"ב, אלא לתרץ להם ברייתות הסותרת זו לזו בת"כ, שהוא כמו תלמוד עיי"ש:

סגיאין הרבה, תרגום רב לי אחי, אית לי סגי אחי (בראשית ל"ג ט'):

ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא וכו'. לשיטות התוס' לקמן מ"ו ע"א ד"ה כל, חדא ברכה היא, וא"כ ברכות התורה ב' ברכות נינהו, וא"כ צ"ל כאן והערב בוי"ו, ולרמב"ם בפ"ז מה' תפלה ה"י, ג' ברכות הן ברכת התורה עיי"ש, וכן כתב ברשב"א בשם בעל המאור, שג' ברכות הן ברכת התורה, כנגד מקרא ומשנה ובריית' שקורין בבוקר עיי"ש:

ור' המנונ' אמר אשר בחר בנו וכו' א"ר המנונ' זו היא מעולה שבברכת התורה. ולפי גירס' שלנו היה ר' המנונא משבח דברי עצמו, ומצאתי בהגמהרש"ש שציין ועיין בתוס' עירובין דף ס"ג, דתרי ר' המנונא הוו, ונראה שהראשון שבכאן הוא הקדמון תלמידו של רב, והב' הוא תלמידו דר"ח עיי"ש. ויותר ניח' גירסת הרי"ף ז"ל, והא דר' המנונ' מעולה שבברכות, א"ר פפא הלכך נימרינהו לכולהו עכ"ל, משמע דסתמ' דגמר' אמרה. ודע דברא"ש כתב דר"ת גרס א"ר פפא הילכך נימרינהו לתרוויהו ע"ש, ומסתבר גירסא זו, אם ברכת התורה נחשבי' לב' ברכות, אבל אם ברכת התורה נחשבי' לג' ברכות (והיינו אם גרסינן הערב בלא וי"ו, דלא גרסינן והערב) אז מסתבר לגרוס נימרינהו לכולהו (מס' מגיד תעלומה). והנה דרכו של ר' פפא בש"ס לומר הלכך נימרינ' לתרוויהו, כדאית' לקמן נ"ט ע"ב, ולקמן ס' ע"ב, ומגילה כ"א ע"ב:

ברכו ברכה א'. מברכות שלפני ק"ש:

והם ברכו. ברמב"ם בפ"ו מה' תמידין ומוספין ה"ד, היו מברכין ברכת אהבת עולם עיי"ש:

ובשבת מוסיפין ברכה א' למשמר היוצא. כלומר המשמר היוצא הוא היה המברך ברכה זו של הוספה, כדלקמן המשמר היוצא אומר וכו' ודו"ק:

ואתו שיילוהו לר' מתנה לא הוה בידי'. ועיין למאי הלכתא נקט הש"ס דר' מתנ' לא הוה בידיה ודו"ק:

שיילוהו לר' יהוד' א"ל הכי אמר שמואל אהבה רבה. כדלעיל א"ר יהוד' אמר שמואל אהבה רבה ולא אהבת עולם:

דף י"א ע"ב רש"י ד"ה יוצר אור וכו'. דאלו ברכה דישתבח (א) אינה מן המנין (ב) שהיא לאחורי פסוקי דזמרה וכו' (ג) ואומרים אותה קודם זמן ק"ש אם ירצו עכ"ל:

א אינה מן המנין. פי' ממנין ברכת שלפני ק"ש:

ב שהיא לאחורי פסו קי דזמרה. דמהודו לה' עד לאחר השירה הוא פסוקי דזמרה, (עיין טור אור"ח סי' נ"א), וברוך שאמר היא ברכה שלפניהם, וישתבח היא ברכה שלאחרי', (רמב"ם סדר תפלת כל השנה, וכתב שם דאומר השירה אחר ברכת ישתבח עיי"ש):

ג ואומרים אותה קודם זמן ק"ש אם ירצו. ובטוש"ע לא הזכירו מזה ודו"ק, ועיין פרש"י לקמן ל' ע"א, אבוה' דשמואל ולוי מקדמי ומצלי קודם עמוד השחר עיי"ש, ואם תפלה מותר בשעת אונס קודם עמוד השחר, כל שכן ברכת ישתבח. א"נ י"ל לפי דברי לבושי שרד סוף סי' פ"ט, שק"ש יוצא דוק' אחר שיכיר חבירו מד' אמות, ולא מעמוד השחר, אבל תפלה יוצא מעמוד השחר עיי"ש, לפי"ז י"ל מה שכתב רש"י ואומרים אותה קודם זמן ק"ש, ר"ל אחר עמוד השחר, קודם שיכיר חבירו מרחוק ד' אמות, ועיין חיי אדם כלל ט"ז ס"א, וכלל כ"א ס"ג, ובשפ"ח לגמר' לעיל ח' ע"ב ד"ה פעמים, ובס' תשובה מאהבה כ' להלכה למעשה כפרש"י כאן:

רש"י ד"ה כדכתיב קאמרינן. לישני דקרא (ישעי' מ"ה ז') יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה. ואפשר משום דכתיב בסיפ' דקרא כל אלה, לכן תקנו לומר את הכל:

רש"י ד"ה שכבר נפטר באהבה רבה. שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכו' ותלמדם חוקי רצונך עכ"ל, נוסחת רש"י ז"ל משונה מנוסח' שלנו, א"נ הקדים המאוחר במתכוון, לפי ותן בלבנו ללמוד וללמד וכו', היא ממש מעין ברכת התורה ודו"ק:

רש"י ד"ה מדרש. הוא קרוב למקרא וכו' עכ"ל, עיין בשפ"ח לגמר' ד"ה ורבא:

רש"י ד"ה לגמר' א"צ לברך. אפילו קודם אהבה רבה והכי מוכח מילת' בפסח שני עכ"ל ז"ל הצל"ח טעות נפל בדפוס, דבפירוש רש"י היה כתוב בפ"ש, והוא ראשי תיבות בפרק שני, וטעה הקורא וסבר שהוא ר"ת בפסח שני וכונת רש"י על הא דלקמן י"ד ע"ב, דברי ר' חיי' ב"א דלקמן, והא דהרחיק רש"י עדותו משם, והלא דברי רחב"א מבוארי' כאן בסוגי' זו וכו' עיי"ש:

רש"י ד"ה זו היא המעולה שבברכות. (א) התורה לפי שיש בה (ב) הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל עכ"ל:

(א) התורה. פי' לפי שבגמר' אמרינן סתם, וזו היא מעולה שבברכות, משמע לכאור' מכל הברכות שבעולם, ואין טעם לזה, דהרי ברכת קידוש היום, ובפרט דעצרת זמן מתן תורתנו, אומרים ג"כ אשר בחר בנו וכו' וקדשנו במצותיו, הרי יש הודא' למקום וקילוס לתורה ולישראל, לכן פרש"י מעולה שבברכות התורה דוק' (מג"ת):

ב הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל. לפי שקב"ה ואוריית' וישראל חד (שם):

רש"י ד"ה א"ל הממונה. והוא הסגן הכהנים וכו' עכ"ל, עיין סנהדרין י"ט ע"א שמע מינה היינו סגן היינו ממונה עיי"ש, וז"ל הרמב"ם פ"ד מה' כלי מקדש הט"ז, כהן אחד היה לימינו של כ"הג, כמו המשנה למלך, והוא הנקרא סגן והוא הנקר' ממונה, והיה עומד לימין כ"הג תמיד, וזהו כבודו הוא לו, וכל הכהנים מתחת יד הסגן עכ"ל, וגם היה ממונה על הפייסות (ת"י):

רש"י ד"ה וברכו את העם. עם העם עכ"ל, ועיין רש"י לקמן ד"ה וברכת, שפרש"י מבריית' הקורא שמע עם אנשי משמר לא יצא, וא"כ יש לדקדק למה יקרא העם ק"ש ואמת ויציב. ועיין בחידושי הרשב"א. ודע דברמב"ם פ"ה מה' ת"ומ פי' ברכו את העם ממש, כי ג' אלו אף אמת ויציב, הם תפלות על ישראל (ראש יוסף):

רש"י ד"ה ועבודה. בשביל העבודה וכו' (ומסיים בשם) ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון, א"נ שאותך לבדך ביראה נעבוד עכ"ל, ולכאור' והא עובד מאהבה גדול מעובד מיראה, עיין רש"י ד"ה הערב, והל"ל שאותך לבדך באהבה נעבוד, ובפרט לפי הרקנטי פ' כי תצא, שכתב כשישראל שרוין על אדמתן, הן עובדין הקב"ה מאהבה, משא"כ בח"ל עיי"ש. וכן יש לדייק הא דאית' (שבת ל"א ע"ב) לא ברא הקב"ה עולמו, אלא כדי שייראו מלפניו, שנאמר והאלקים עשה שייראו מלפניו עיי"ש, ושמא י"ל דכונת' יראה הרוממות ודו"ק:

ודע דשם (קהלת ג' י"ד) והאלקים עשה שייראו מלפניו, ז"ל התרגום, ובעידן די ייתי פורענותא בעלמא ה' הוא דעבד בגין די ידחלון בני אנשא כפן קדמוהי עכ"ל:

רש"י ד"ה למשמר היוצא וכו'. ומשמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין, ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין עכ"ל, בזיכין, הם ב' בזיכי הנקראין (שאלען) מלאים לבונה, שמקטירין ב' כהנים בכל שבת, ולאחר הקטרתן מותרין לחם הפנים באכילה (רמב"ם פ"ד מה' תמידין ה"י).

והנה רש"י נקט כאן דבזיכין "אחר תמיד של בין הערבים, וכן אית' התם סוף סוכה, ויש לדקדק דאית' (יומא ל"ב ע"א) מוספין קודמין לבזיכין ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים עיי"ש, וכן כ' שם הכסף משנה בשם הריטב"א המשמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין, ע"י י"ג כהנים שזכו בפיוס, והעומד אחר י"ג כהנים, הארבע' עשר זוכה בבזך אחד, והט"ו זוכה בבזך השני עיי"ש ודו"ק:

תוס' ד"ה שכבר נפטר באהבה רבה. (א) בירושלמי יש וכו' וי"ל דשאני תורה וכו', דכל שעה מחויב ללמוד דכתיב (יהושע א' ח') והגית בו וגו' אבל (ב) אכילה בסוכה יש שעה קבועה וכו' (ג) והצרפתים נהגו לומר פסוקים (ד) וברכת כהנים עכ"ל:

(א) בירושלמי יש וכו'. דגרסינן בירושלמי דפרקין להלכה ה', שמואל אמר השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך, לאחר ק"ש א"צ לברך, א"ר בא א) והוא ששנה על אתר:

פי' פני משה צריך לברך. ברכת התורה:

לאחר ק"ש א"צ לברך. שכבר נפטר באהבה רבה:

והוא ששנה על אתר. מיד, דהואיל ואין ברכת אהבה רבה נתקנה על התורה, אלא דמ"מ פוטרת היא, הלכך דוק' אם למד מיד אח"כ:

א) והוא ששנה וכו'. פי' הרא"ש דכששנה על אתר, דהיינו לאלתר, אז נראה שהברכה לשם עסק התורה, כמו לשם ק"ש. ודע דהבית יוסף סי' מ"ז הקשה, ל"ל לירושלמי לומר דוק' ששונה מיד, והא בלאו הכי קורא ק"ש מיד אחר ברכת אהבה רבה, ותירוץ דפעמים אינו קורא ק"ש אחר אהבה רבה, כדאית' בגמר' דף י"א ע"ב א"ל הממונה ברכו ברכה אחת, והם ברכו אהבה רבה אחר ק"ש עיי"ש, ועוד תירוץ דק"ש ותפלה לחוד, ואינם כלימוד אחר ברכת אהבה רבה, לכן צריך דוק' כשלמד מיד אחר ק"ש ותפלה. וזה דוק' לגירסא שגורסין בירושלמי, והוא ששנה על אתר, דשנה היינו למד בתורה. אבל הראב"ד כתב יש גורסין בירושלמי, והוא שקרא על אתר, ולאותה גירס' כל שקרא ק"ש מיד אחר ברכת אהבה רבה די (ועיין בדברי חמודות סי' ע"ד). והנה לאלתר פירשו, מיד וסמוך, אבל בכללי מס' כנסת הגדולה הבי' בשם הריב"ש סי' ש"פ, מצינו לאלתר, שיש לו שיעור גדול, אפילו אחר כמה ימים, אבל "לשעתו, אי אפשר אלא שעה אחת, הר"מ אלשקר סי' כ"ו עיי"ש. ומה שכתבו התוס' אבל ברכת בחר בנו וברכת לעסוק בדברי תורה וכו', הקדימו התוס' ברכת בחר בנו קודם ברכת לעסוק בד"ת, והוא שלא בדקדוק, י"ל משום דברכת בחר בנו, היא המעולה שבברכת התורה כדלקמן:

ב אכילה בסוכה יש שעה קבועה. עיין (לקמן כ' ע"ב) הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לשבוע וכו', ועיין (יומא ע"ה ע"ב) עד שבא משה וקבע לישראל זמן סעודה בבקר ובערב וכו' עיי"ש, ועיין (סוכה כ"ז ע"א) י"ד סעודות חייב לאכול בסוכה וכו' עיי"ש. ומה שתירצו בתוס' דאין מברכין לישן בסוכה, משום דברכת אכילה שמברכין לישב פוטרתו, יש לומר טעם הדבר משום דתנן (יומא י"ח ע"א) המאכל מביא את השינה עיי"ש, ולכן השינה יש לה שייכות לאכילה, (ועיין שמואל ב' ד' ה' והוא שוכב את משכב הצהרים), ולפי"ז היינו דבתירוץ השני כתבו התוס' לשון אי נמי, משום דתירוץ שני, הוי היפוך תירוץ הראשון. ודע הא דכתבו התוס' א"נ שמא לא ישן וכו', יש מפרשים, מחמת שירדו גשמים, לא יהי' יכול לישן בסוכה, והוי ברכה לבטלה וכו', ומתורץ בזה מה שמקשים האיך מברכין ברכת המפיל:

ג והצרפתים. צרפת, פרש"י (עובדי' א') הוא המלכות שקורין פרנצי"א, ואפשר לפי שמבעלי תוס' באשכנז היו, קורין לאותם צרפתים:

ד וברכת כהנים. עיין ש"ע סי' מ"ז, ובהגהת הב"ח גרס והצרפתים נהגו לומר פסוקים דברכת כהנים. ודע הא דכתבו התוס' ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן וכו' שהיא מימר' דר' יהוד' א"ר יוחנן (שבת קכ"ז ע"א) עכ"ל, אע"ג שבמשנה ריש מס' פיאה, ג"כ תנן ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעו"הז, י"ל לפי ששם במשנה ריש מס' פאה, תנא בכלל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעו"הז, ד' דברים, אבל (בשבת קכ"ז ע"א) מנה בכלל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעו"הז, ששה דברים, וכן הוא הנוסח' בסידורים, לכן הביאו התוס' ממס' שבת עיי"ש היטב:

תוס' ד"ה וברכת כהנים. ואין זה דוכן שהרי (א) לא היו עומדים לדוכן עד לאחר הקטרת אמורים (ב) דאמרינן (בתענית כ"ו) ג' פעמים ביום הכהנים נושאי' כפיהם וכו' וא"כ הל"ל ד' פעמים וכו' אלא בלא נשיאות כפים (ג) אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים עכ"ל:

א לא עמדו לדוכן עד אחר הקטרת וכו'. מבואר במס' תמיד פ"ז וברמב"ם בפי"ד מה' תפלה ה"ט, כיצד ברכת כהנים במקדש, הכהנים עולין לדוכן אחר שישלימו הכהנים עבודת תמיד של שחר, וברמב"ם פ"ו מה' ת"ומ ה"ה כתב, אחר שמעלין האיברים מן הכבש למזבח, מתחילין אלו שעל מעלת האולם, ומברכין ברכת כהנים ברכה אחת, בשם המפורש, ואח"כ מעלין סולת הנסכים, ואחר הסולת מקטיר החביתין ואחר החביתין מעלין היין לניסוך וכו' עיי"ש, וקצת יש לדקדק במה שכ' הרמב"ם אחר שישלימו הכהנים עבודת תמיד של שחר, הא היה הדוכן קודם המנחה והניסוך, והם ג"כ היו בפייס ונקראין עבודה, כמבואר ביומא פ"ב מ"ג ודו"ק:

ב דאמרינן בתענית ג' פעמים ביום וכו'. לאו שבכל יום היה כך, אלא הכי אית' התם, בג' פרקים בשנה, שהם תעניות ומעמדות ויו"כ, הכהנים נושאין כפיהם בכל תפלה ד' פעמים ביום, בשחרית במוסף במנח' ובנעילה, ורצה לומר שיש יום א' באלו הפרקים, שנושאין כפיהם ד' פעמים, והוא יו"כ שיש בו תפלת מוסף ונעילה עיי"ש. ומה שכ' התוס' דאמרינן בתענית, לאו למימר' דהתם מבואר שלא היו עולין לדוכן עד אחר הקטר' אימורי', אלא כונתם דמהתם ראי' לכאן דאין זה דוכן:

ג אמרו ברכת כהנים וכו'. וברמב"ם פ"ו מה' ת"ומ ה"ד כתב שים שלום עיי"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה