אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) הרשב"א ברכות › פרק שביעי שלשה שאכלו

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

הרשב"א ברכות · פרק שביעי שלשה שאכלו

פרק חמישי אין עומדין

דף מ"ה ע"ב ד"ה לא קשי' הא בשאר ברכות וכו' והכין נמי משמע בירושלמי בפרק אין עומדין וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין לסימן י' עיי"ש:

דף מ"ו ע"א ד"ה עד היכן ברכת הזימון וכו' ובלא סמיכ' ברכה אחרת (א) כדאית' בירושלמי בפ"ק דמכלתין וכו' וכמו שמפורש בירושלמי דגרסינן התם וכו' והרבה פירושים יש והנכון שבכולן הוא מה שפי' בו הרב אלפסי ז"ל (ב) וכדדייק לה מן גמר' דבני ארץ ישראל וכו' עכ"ל:

(א) וכדאית' בירושלמי דפ"ק דמכלתין וכו'. ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרשב"א ז"ל לדף י"א ע"א ד"ה אחת ארוכה עיי"ש:

ב וכדדייק לה מן גמר' דבני ארץ ישראל והכין גרסינן התם וכו'. ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף מ"ו ע"א) לתוס' ד"ה עד היכן, עיי"ש:

שם ד"ה תדע דהטוב והמטיב לאו דאוריית' וכו' ואמרינן במדרש שיש שם ג' גמולות וכו' וכדתני' בפ"ק דתוספתא וכו' עכ"ל, דב. התוספתא העתקתי בשפ"ח (לדף י"א ע"א) ד"ה אחת:

דף מ"ז ע"א ד"ה א"ר יהוד' ברי' דר' שמואל וכו' אין המסובין רשאי' לטעום וכו' והכי אית' בהדי' בירושלמי וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף מ"ז ע"א) לתוס' ד"ה אין המסובין, אות ב' עיי"ש:

שם ד"ה הא דתנן מאכילין את העניים ואת אכסני' דמאי בירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דמס' דמאי פ"ג. מ"א, מתני' מאכילין את העניים דמאי ואת האכסני' דמאי וכו', א"ר יונה מתני' בעניי חברים ובאכסניא כר' יהושע וכו', ר' יוסי אומר בעניי עם הארץ היא מתניתין וכו':

פי' פני משה:

מתניתן בעניי. כשהן חברים וכן באכסני' וכר' יהושע דאמר דוק' אם לא לנו שם ואם לנו חייבי' לעשר:

בעניי עם הארץ הוא מתניי'. שנותנין גם לעניי עם הארץ והטעם שאם אתה אומר בעניי חברים דוק' שיודעין הדין שאם לנו חייבין לעשר נמצאת נועל דלת בפני עם הארץ שעניי ע"ה לא יתנו להם:

דף מ"ח ע"א ד"ה ולית הלכת' ככל הני שמעתת' וכו' והיכן נמי אמרינן בירושלמי דחין מזמנין עליו עד שיביא שתי שערות וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי כאן לתוס' ד"ה ולית הלכת'. ושם אות ד' העתקתי ג"כ דברי הירושלמי, מה שהרשב"א ז"ל מביאו לקמן בד"ה ולענין שנים עיי"ש:

שם ד"ה הא דאמרינן איצטרופי מצטרף וכו' ואע"ג דאמרינן בירושלמי דמכלתין וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי בפרק מי שמתו להלכה ג', תני כל מצות שאדם פטור, אדם מוציא את הרבים ידי חובתן, חוץ מברכת המזון, והא דתנינן כל שאינו, חייב בדבר אין מוציא את הרבים ידי חובתן, הא אם היה חייב, אפילו אם יצא מוציא, א"ר לייא שנייא היא ברכת המזון, דכתיב בה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך, מי שאכל הוא יברך:

פי' פני משה:

כל מצוה שאדם פטור וכו'. כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר את עצמו שבירך ואפי' שהוא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם:

והא דתנינן. בסוף פ"ג דר"ה כל שאינו חייב בדבר וכו' משמע הא אם חייב בדבר אע"פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא:

שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו' מי שאכל הוא יברך. ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם:

דף מ"ח ע"ב ד"ה מתחיל בנחמה וכו' וכדאמרו בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף מ"ח ע"ב) לתוס' ד"ה מתחיל:

דף מ"ט והא דאמרינן הני תנאי הכא וכו' ועוד ראי' דלמ"ד דאוריית' אינו פותח אבל חותם מדתני' בתוספתא וכו' עכ"ל, ודברי התוספתא העתקתי בשפ"ח (לדף י"א ע"א) לתוס' ד"ה אחת אות א', ובלוח התיקון שם:

שם ד"ה ברוך שנתן שבתות למנוח' וכו' דאף ברכות האמורות בפ' הרואה כולן בשם הן וכמו שמפורש שם בירושלמי וכו' עכ"ל, והעתקתי דברי הירושלמי בשפ"ח (לדף נ"ד ע"א) לתוס' ד"ה הרואה:

שם ד"ה הכא בקראי פליגי ר"מ סבר וכו' ומיהו אף ר' יוחנן משמע דס"ל דכזית מדאוריית'' מדגרסינן בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח, (לדף ל"פ ע"א) לתוס' ד"ה בצר אות ה':

דף נ' ע"א ד"ה אמר שמואל לעולם וכר והקשו עליו בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בספ"ח (לדף מ"ט ע"ב) לתוס' ד"ה לעולם:

שם ד"ה קמ"ל כי ה' דא"ר אבא אמר שמואל וכו' ובירושלמי דריש פרקין וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בספ"ח (לדף מ"ה ע"א) לתוס' ד"ה שלשה:

שם ד"ה הא דקתני שתי חבורות וכו' וכדגרסינן עלה בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף כ' ע"ב) לתוס' ד"ה שמש עיי"ש. ושם העתקתי ג"כ הא דרי ברכיה מוקים ים לאמורי' וכו', שהבי' הרשב"א לקמן בד"ה תאנא:

שם ד"ה והתני' בולען במשקין וכו' והביא דגרסינן בירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דפרק כיצד מברכין להלכא אי, ר' הונא אמר דרי שנתן לתוך פיו ושכח ולא בירך, אם היו משקין פולטן, אם היו אוכלין, מסלקן לצדדין, ר' יצחק בר מרי קומי ר' יוסי ב"ר אבון בשם ר' יוחנן אפילו אוכלין, פולטן, דכתיב (תהלים ע"א) ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך:

פי' פני מספ':

אפילו אוכלין פולטן. ולא יסלקן לצדדין מפני שצריך לברך בפה מלא דכתיב ימלא פי תהלתך:

סליק פרק שביעי

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה