שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל
הרשב"א ברכות · פרק חמישי אין עומדין
דף ל"א ע"א ד"ה ר' אשי עביד כבריית' וכו' ירושלמי וכו' עכ"ל, ז"ל הירושלמי דפרקין לחלכ' א', ר' ירמי' בשם ר' אבא הבא מן הדרך אסור להתפלל, ומה טעם, לכן שמעי נא זאת עני' ושכורת ולא מיין (ישעי' נ"א), ר' זריקן ר' יוחנן בשם ר"א בנו של ר"י הגלילי המיצר אסור להתפלל, לא מיסתברא ג"כ אלא מן הדיין קריין, לכן שמעי נא זאת עני' ושכורת ולא מיין:
פי' פני משה:
הבא מן הדרך אסור להתפלל. מפני שטרדת הדרך עליו ואין דעתו מיושבת:
ושכורת ולא מיין. מכאן למדנו שהטלטול קשה הוא לאדם וכן מצטער בדבר ומעביר דעתו כשכור הזה דמדמי עניית הגלות והטלטול וצער לשיכורת:
שם ד"ה שכן מצינו בנביאים הראשונים וכו' ירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף ל"א ע"א) לתוס' ד"ה שכן עיי"ש:
שם ד"ה וקולה לא ישמע מכאן למתפלל שלא ישמע קולו וכו' אבל להשמיע לאזנו רשאי ומצוה לכתחלה (א) כדאמרינן בירושלמי וכו' אלא שמצאתי בהיפך (ב) בתוספתא וכו' וא"נ אם משמיע קולו כדי שישמעו אחרים וילמדו ממנו להתפלל מותר כדאית' בירושלמי וכו' עכ"ל:
(א) כדאמרינן בירושלמי וכו'. ז"ל הירושלמי דמכלתין פרק ב' להלכ' ד', תני נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא, למי נערכה, לר' יוסי, היידין ר' יוסי, הדא דתנינן הקורא את השמע ולא השמיע לאזנו יצא, ר' יוסי אומר לא יצא:
פי' פני' משה:
למי נצרכ'. האי בריית':
היידין ר' יוסי. איזה ר' יוסי וקאמר הדא דתנינן וכו' וכלומר דלר' יוסי דס"ל במתניתן דבק"ש אף בדיעבד לא יצא קמ"ל דבתפילה מוד' היא דבדיעבד יצא דלא כתיב בה שמע:
ב בתוספתא וכו'. ז"ל התוספתא ברכות פ"ג יכול יהא משמיע קולו בתפלתו, פירש בחנה, וחנה היא מדברת על לבה עכ"ל. וממה שהעתקתי מוכח דלרשב"א ז"ל היה גירס' אחרת בתוספתא, דהא בנוסח דידן לא גרסינן לאזנו. ומה שכ' הרשב"א כדאית' בירושלמי פ' תפלת השחר וכו', דברי ירושלומי הללו העתקתי בשפ"ח לרא"ש פ' מי שמתו סי' מ' עיי"ש:
דף ל"א ע"ב ד"ה מכאן לשכור שאסור להתפלל ירושלמי בפ"ק דמס' תרומות וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף ל"א ע"ב) לתוס' ד"ה מכאן:
שם ד"ה מאי תקנתי' וכו' וכן היא במדרש תהלים וכו' ולענין תפלת ענינו במי שיושב בתענית בשבת כתב בה"ג שאומר ענינו באלהי נצור וי"א שאומר' בעבודה והכי משמע בירושלמי בפ' תפלת השחר וכו' ונרא' בודאי שיש בגירס' זו ירושלמי טעות ידי סופר וכו' עכ"ל, וענין דמדרש תהלים ודברי ירושלמי דפ' תפלת השחר כתבתי והעתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סימן י' אות א' אות ג' עיי"ש. ודברי בה"ג העתקתי בשפ"ח (לדף ל"א ע"ב) תוס' ד"ה כל היושב, ועיי"ש ממדרש תהלים:
דף ל"ג ע"א א"ר יוסף ל"ש אלא נחש אבל עקרב פוסק ירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף ל"ג ע"א) לרש"י ד"ה ומת הערוד עיי"ש. ודע ל' התוספתא בד"ה אלא אימא, לא העתקתי לפי שהרשב"א ז"ל מבי' ל' התוספתא:
דף ל"ד ע"א ד"ה ר' אשי אמר אמצעיות אין להם סדר וכו' והא דקתני בתוספתא כו' וכן בירושלמי דמכלתי' וכו' עכ"ל, דברי התוספתא העתקתי בשפ"ח (לדף ל"ד ע"א) לתוס' ד"ה אמצעיות. ומה שכתב וכן בירושלמי דמכלתין וכו', דברי הירושלמי הם בירושלמי לעיל בפרק ב' להלכה ד' עיי"ש, ולפי שדברי הירושלמי הם כמו דברי הש"ס שלנו (מגילה י"ז ע"ב), לכן לא העתקתי דברי הירושלמי:
דף ל"ד ע"ב ד"ה רבא כרע בהודאה תחלה וסוף וכו' כדגרסינן בירושלמי וכו' ואלא מיהו מצאתי בירושלמי דמכלתין דכולהו אמוראי חתימי בי' בברוך אתה ה' אל ההודאות וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף י"ב ע"ב) לתוס' ד"ה כרע עיי"ש. ומה שכתב הרשב"א דכולהו אמוראי חתימי בי' בא"י וכו', הנה אני לא העתקתי שם אלא דר' חלבו בשם ר' סימאי סיים ברוך אתה ה' אל ההודאות, אבל בירושלמי שם אית' דגם ר' בא בר זבדי בשם רב, וכן ר' שמואל בר מינא בשם ר' אחא, וכן בר קפרא, חתימי בי' בברוך אתה יי אל ההודאות עיי"ש:
סליק פרק חמישי. ושפתי חכמים מהרשב"א פ' כיצד מברכין תמצא לעיל דף ע"ט ע"ב.