אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) הרשב"א ברכות › פרק רביעי תפלת השחר

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

הרשב"א ברכות · פרק רביעי תפלת השחר

פרק שלישי מי שמתו

דף כ"ז ע"א ד"ה השתא דלא אתמר הלכת' לא כמר וכו' ורבי ורב וכן הני דצלי של שבת בע"ש כר' יהוד' סביר' להו ולא מאחרי תפלת המנח' לעולם מפלג המנח' לעיל וכו' עכ"ל, ועי' בשפ"ח לרא"ש ריש פרק א' אות ג' עיי"ש:

דף כ"ז ע"ב ד"ה תפלת ערבית ר"ג אומר חובה וכו' והכי נמי אית' בירושלמי וכו' עכ"ל דגרסינן בירושלמי דפרקין להלכ' אי, א"ד יעקב בר אחא תני' תמן תפילת הערב מהו, ר"ג אומר חובה ר' יהושע אומר רשות, אמר ר"ח אתיין אילין פלגוותא, כאינון פלגוותא, מאן דאמר חובה אין נעילה פוטרת של ערב, ומ"ד רשות נעילה פוטרת של ערב:

פי' פני משה:

אתיין אילין פלגוותא. אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפילת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ"ד רשות פוטרת ולמ"ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

והנה פלוגת' דירושלמי אי תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית או לא, העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סי' ב' אות ג' עיי"ש:

דף כ"ה ע"א ד"ה היו לפניו ב' תפלת א' של מנחה וא' של מוספין וכו' וקתני בתוספתא וכו':

עכ"ל, ז"ל התוספתא פ"ג תפילת הערב אין לה קבע, ר' יוסי אומר עת נעילת שערים, אר"א בר יוסי אבא היה מתפלל עם נעילת שערים, המתפלל תפלת המוספין בין משקרב תמיד של שחר, בין עד שלא קרב תמיד של שחר, יצא עכ"ל:

דף כ"ט ע"ב ד"ה א"ר אסי א"ר יוחנן טעה ולא הזכיר גבורות גשמים וכו' וגרסינן בירושלמי והוא דלא אדכר לא טל ולא מטר וכו' שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו וכו' ואלא מיהו בירושלמי מפרש כדברי רב האי וכו', הא דאמרינן שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו וכו' אמרינן בירושלמי וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ק (לדף כ"ט ע"ב) לתוס' ד"ה הא דאדכר עיי"ש:

שם ד"ה לא קשיא הא דאידכר מקמי שומע תפלה וכו' וכן כתב הרב בעל הלכות גדולות ז"ל עכ"ל, ודברי בה"ג העתקתי בשפ"ח (לדף כ"ט ע"ב) לתוס' ד"ה טעה עיי"ש:

שם ד"ה טעה ולא הזכיר ר"ח בעבודה וכו' ואפילו נסתפק אם הזכיר של ר"ח אם לא הזכיר חוזר והכין אית' בירושלמי וכו' עכ"ל, ז"ל הירושלמי דפ' אין עומדין להלכה ג', ר' יעקב בר אחא ר"ש בר אבא בשם ר' אלעזר ספק הזכיר של ר"ח, ספק לא הזכיר, מחזירין אותו, לאיכן הוא חוזר, שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן אם עקר את רגליו חוזר לכתחלה, ואם לאו, חוזר לעבודה, א"ר יוד' בן פזי הסיע דעת כמו שעקר את רגליו, ואילין תחנוניא צריכא:

פי' פני משה:

הסיע דעת. הסיע דעתו מתפלתו אחר שגומרה ולא היה בדעתו לומר עוד איזה תחנונים הוי כמי שעקר את רגליו וחוזר לראש:

ואלין תחנוניא צריכה. ואם נזכר באותן תחנונים שאומר אחר התפלה מיבעיא לן אם הוי כעקר את רגליו או לא:

שם ד"ה כל שאינו מתפלל עם דמדומי חמה. י"מ אותה בתפלה המנחה דכתיב לעת מצוא וגרסינן בירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דפרקין להלכ' א', ר' יוסי ב"ח היה מתפלל עם דמדומי חמה, כדי שיהי' עליו מורא שמים כל היום, א"ר יוסי בן חנינא ויהא חלקי עם המתפללים עם דמדומי חמה מה טעם, על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא (תהלים ל"ב), מהו לעת מצוא, לעת מצויין של יום:

פי' פני משה:

עם דמדומי חמה. בשחרית:

לעת מיצויו של יום. כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ:

ומן מה שהעתקתי מוכח דר' יוסי בר חנינ' מתפלת שחרית מיירי ודו"ק:

שם ד"ה כל היוצא לדרך מתפלל תפלת הדרך וכו' ולפי דעתי בברכות אחרונות שלפני ק"ש וכמו שכתבתי בשלהי פרק קמא דמכלתין עכ"ל, והוא (לעיל דף י"א ע"א) רשב"א ד"ה אחת ארוכה עיי"ש:

דף ל' ע"ב ד"ה כמה ישהא בין תפלה לתפלה וכו' פירשו בירושלמי דהיינו מהלך ד' אמות עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף ל' ע"ב) לתוס' ד"ה כדי עיי"ש:

סליק פרק רביעי:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה