אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) דברי רבינו הרא"ש ז"ל › פרק תשיעי הרואה

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

דברי רבינו הרא"ש ז"ל · פרק תשיעי הרואה

פרק שמיני אלו דברים

סימן א

כתב הרא"ש, הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל וכו' ירושלמי מתני' וכו' וכל הברכות השנויות צריך שם ומלכות והכי אית' נמי בירושלמי דפרקין וכו' ואמרינן נמי בירושלמי דפרקין שמעון קמטריא וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי הללו העתקתי בשפ"ח (לדף נ"ד ע"ב) לתוס' ד"ה אבני אלגביש, ובשפ"ח (לדף נ"ד ע"א) לתוס' ד"ה הרואה:

סימן ג

כתב הרא"ש, א"ר יהוד' א"ר ד' צריכין להודות וכו' ונהגו באשכנז "ובצרפת שאין מברכין ברכת הגומל כשהולכין מעיר לעיר וכו' (א) והא דאמרינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה וכו' (ב) אבל בערוך משמע אפילו חש בראשו ובמעיו וכו' עכ"ל:

א והא דאמרינן בירושלמי וכו'. ז"ל הירושלמי פרק תפלת השחר להלכה ד', ר' שמעון בר אבא בשם ר"ח כל הדרכים בחזקת סכנה, ר' יונה כד הוה נפיק לאכסניא, הוה מפקד גו ביתיה:

פי' פני משה:

כל הדרכים בחזקת הסכנה. ומתפלל תפלה קצרה כשהולך באיזה דרך שיהי', (וברא"ש פי' לענין תפלת הדרך בלבד) וכר' ינאי, כשהיה יוצא לאכסני', כלומר מעירו לעיר אחרת דרך אכסני', היה עושה צוואה בתוך ביתי מפני שהדרך בחזקת סכנה:

ב אבל בערוך משמע וכו' עכ"ל, דז"ל ערך חש (עירובין נ"ד ע"א) חש בראשו, חש בגרונו וכן חש במעיו יפסוק בתורה וכו' עיי"ש, כי יתחמץ לבבי (תהלים ע"ג כ"א), תרגום ארום יחוש לבי עכ"ל. מזה מוכח דערוך ס"ל חש בראשו ובמעיו, בכלל שאר חולה הוא:

סימן ה

כתב הרא"ש, א"ר הונ' וכו' וכי מהדרי כהני אפייהו יאמר השוכן בגבורה שלום שים עלינו שלום וכו' עכ"ל, עיי' בגמר':

סימן ו

כתב הרא"ש, הרואה מקום שנעקר' ממנו ע"ז יאמר ברוך שעקר ע"ז מארצינו, ירושלמי וכו' עכ"ל, ל' הירושלמי העתקתי בספ"ח (לעיל נ"ד ע"א) לתוס' ד"ה שעקר ע"ז מארצינו עיי"ש:

סימן יג

כתב הרא"ש, על ההרים ועל הגבעות וכו' ירושלמי על הברקים וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דפרקין להלכה ב', פיסקא על הברקים ר' ירמי' ור' זעירא בשם ר' חסדאי דיו ברכה שכחו וגבורתו מלא עולם פעם אחת בכל יום, א"ר יוסי מה אנן קיימין, אם בטרודין, דיו פעם אחת ביום, אם במפסיקין מברך על כל א' וא', חיילה דר' יוסי מן חדא, היה יושב בחנותו של בושם כל היום, אינו מברך אלא אחת, אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם, אתא ר' אחא ור' חנינ' בשם ר' יוסי אם בטרודין די פעם אחת ביום, אי מפסיקין מברך על כל אחת ואחת, הי' יושב בבית הכסא, או בבית ספיקריא, אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא, ואם לאו לא יצא, ר' ירמי' בעי היה יושב בתוך ביתו ערום, מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך, היה יושב במגדול ערום, מגדול מהו שיעשה לו כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך:

פי' פני משה:

מהו אנן קיימין אם בטרודין. שהן זה אחר זה כל היום אז די בברכה אחת אבל אם במפסיקין הן שנתפזרו העננים בין ברק לברק ובין רעם לרעם צריך לברך על כל א' וא':

חיילי' דר' יוסי. ראי' וסייעתו דילי' מן הדא דתנינן היה יושב וכו':

אתא. וכן כי אתא ר' אחא ור' חנינא אמרו ג"כ בשם ר' יוסי הכי:

בבית ספיקריא. בחדר שמשימין בו כלי סיפוקו ותשמישו של הבית ולפעמים יש שם כלים מטונפים כגון עביט של מי רגלים וכיוצא ואינו יכול לברך על הרעמים ששמע או על הברקים:

יצא. צריך הוא לצאת ולברך (וברכת אסר יצר יברך אח"כ, ואע"ג שהיא תדירה, ועי' באר היטב אור"ח ס"ז סק"א בשם רש"ל, וי"ל משום דברכת ברקים עוברת ודו"ק):

היה יושב בתוך ביתו ערום. ואין לו במה להפסיק ולכסות עצמו מה שיעשה הבית כמו מלבוש ושיוצא ראשו חוץ לחלון ויברך וכן אם היה יושב במגדול מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש ויוצא ראשו לחוץ ממנו ולא איפשיט' הבעיא:

סימן טו

כתב הרא"ש, על הגשמים וכו' ולא מפליג אפילו חלקו נכסיו (א) על פיו וכו' ועוד כיון דיין חשוב שקבעו ברכה לעצמו וכו' (עי' רס"י מ' ע"ב ד"ה חוץ ובשפ"ח שם) (ב) וקצת משמע כן מירושלמי וכו' עכ"ל:

(א) על פיו. ר"ל של האב (מעדני יו"ט), עיין רש"י גיטין י"ד ע"ב ד"ה על פיו, וז"ל האב שחילק נכסיו, על פי צואתו ולא כשאר המורישים, שחולקים היורשים בשוה עכ"ל, הרי אע"פ שהאב מרבה לזה וממעט לזה, אפ"ה כולן מברכין הטוב והמטיב, וא"כ קשי' לשיטות הרי"ף ז"ל:

לב וקצת משמע כן מירושלמי וכו' עכ"ל, ובשפתי חכמים לתוס' (לדף נ"ט ע"ב) ד"ה הטוב והמטיב שם העתקתי:

סימן טז

כתב הרא"ש, בנה בית וכלים חדשים וכו' ירושלמי וכו' וגם משמע בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי ירושלמי העתקתי בספ"ח (לדף נ"ט ע"ב) לתוס' ד"ה ור' יוחנן. וכך משמע שם מדברי ר"י בר זבדי בשם ר' חייא בר אבא אמר "קנה אומר שתחיינו, ולא הזכיר מלבישה עיי"ש:

סימן כג

כתב הרא"ש, הנכנס לישן על מיטתו וכו', וכי משי ידיה, אומר ברוך אקב"ו על נטילת ידים וכו', והכלי שמו נפלא בל' הגמר' (עי' בפרש"י לעיל נ"א ע"ב ד"ה בנטלי), לכך תיקנו נמי לברך על נטילת ידים וכו', מזה יש ללמוד דה"ה בתפילת המנחה ובתפלת הערבית, אם עשה צרכיו, ונוטל ידיו, מברך על נ"י וכו' עכ"ל, ונסתפקתי לפי שיטת הרא"ש ז"ל, במי שצריך לחזור ולהתפלל תפלת י"ח, כגון שטע' ביעלה ויבוא, או במתפלל תפלת נדבה, ויצא לעשות צרכיו, בין ב' התפלות, אם צריך לברך על נטילת ידים, ומסתבר קצת דמברך:

סימן כח

כתב הרא"ש, ת"ר הנפנ' ביהוד' בכ"מ וכו', ומפרש בירושלמי ובלבד שאין שם כותל וכו' עכ"ל, דברי ירושלמי העתקתי בספ"ח לתוס' (לדף ס"א ע"ב) ד"ה ר' עקיב':

סימן כט

כתב הרא"ש, אמר רבא רקיקה בביהכנ שרי וכו', ומיהו יש לו לשפשף אחר הרקיקה, כדאמרינן בירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בספ"ח לרא"ש לפ' שלישי סימן ט"ל עיי"ש:

הדרן עלך פרק הרואה, וסליקא מס' ברכות.

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה