אור ברסלב
שפתי חכמים (ברכות) דברי רבינו הרא"ש ז"ל › פרק שמיני אלו דברים

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

דברי רבינו הרא"ש ז"ל · פרק שמיני אלו דברים

פרק שביעי שלשה שאכלו

סימן א

כתב הרא"ש, אלו דברים וכו', א"ר יצחק בר חנינא בכולה פירקא הלכה כב"ה, בר מהאי דהלכה כב"ש עכ"ל, ובש"ס גרסינן עלה ור' אושעיא מתני איפכא, ובהא נמי הלכה כב"ה עיי"ש, והרא"ש לא העתיקו ודו"ק:

סימן ב

כתב הרא"ש בש"א נר ומזון בשמים והבדלה, ובה"א נר ובשמים ומזון והבדלה, (א) ירושלמי וקשה לבית הלל היכי עביד וכו' ויש מביאין ראי' מירושלמי וכו' עכ"ל, דגרסינן בירושלמי דפרקין להלכ' א', ובב"א מברך על המזון ואח"כ מברך על היין וכו', וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת, היך עבידה, היה יושב ואוכל בשבת, וחשבה מוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס, את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו, מה נפשך, יברך על היין, המזון קודם, יברך על המזון הגר קודם, יברך על הגר, הבדלה קודמת, נשמעינה מן הדא, א"ר יהוד' לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהוא בתחלה, ולא על הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו על הנר ועל הבשמים, שב"ש אומרים בשמים ואח"כ נר, ובה"א מאור ואח"כ בשמים, רבא ור' יהוד' הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח"כ נר, כיצד יעשה על דברי בית הלל, יברך על המזון תחילה, ואח"כ יברך על היין, ואח"כ על הנר:

פי' פני משה:

היך עבידה. בהי גוונא קא מיבעיא לן וקאמר בכגון שהיה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת וצריך הוא להבדיל ואין שם אלא אותו הכוס ואם יבדיל לא יהיה לו יין לברך על המזון:

את אחר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו. הבדלה וברכת המזון דודאי כך הוא הדין והכי תנינן בתוספתא פ"ה הנכנס לביתו במ"ש מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ אומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד במ"ש מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו והשתא מדייק הש"ס דלר' יהוד' דתוספתא אליב' דב"ה כדמייתי נמי לקמיה קשי' לן דמה נפשך כיצד יעשה בהאי גוונא דאמרן:

יברך על היין. בתחלה הרי המזון קודם כדסביר' להו לב"ה במתנית' דסוף פרקין:

יברך על המזון בתחלה. הרי הנר קודם כדתנן במתני' גבי פלוגתייהו בהא בש"א נר ומזון וכו' ובה"א נר ובשמים ומזון והבדלה א"כ לכ"ע נר קודם למזון יברך על הנר. בתחלה:

הבדלה קודמת. כלומר ואם יעשה כך תהיה הבדלה קודמת למזון ואנן לא תנן הכי דאע"ג דבמתניתן תני כן ההיא דלאו כהלכת' היא אלא כדתני ר' יהוד' בתוספתא שם וכדלקמיה:

נשמעינה מן הדא. מסקנת הקושי' היא וכלומר והיכא תני' הכי מן הדא דא"ר יהוד' לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו וכו' וגירס' התוספת' כך היא שב"ש אומרים מאור ואח"כ בשמים ובה"א בשמים ואח"כ מאור וגי' הש"ס בתוספתא היה כך בהיפך ככתוב לפנינו והיינו דקאמר עלה רבא ור' יהוד' הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואח"כ מאור ולא כהאי גירס' דלעיל לב"ה. שמעינן מיהת דלכ"ע מזון בתחלה והבדלה בסוף כי פליגי בסדר הברכות השייכי' להבדלה הוא דפליגי ושמעינן נמי דלכ"ע אלו הברכות השייכי' להבדלה סמוכות זו לזו מיהת בעינן והשתא אם יברך על הנר בתחילה למזון ואח"כ ברכת הנר תכופות זו לזו כל הברכות א"כ תהיה הבדלה קודמת למזון והא לר' יהוד' לכ"ע מזון בתחילה והבדלה לבסוף היא וכיצד יעשה על דברי בית הלל:

מסקנ' דמילת' היא. וכלומר והשתא כיצד יעשה אליב' דב"ה. אם כהאי דתנינן במתניתן נר ובשמים ומזון והבדלה או כהאי דר' יהוד' בתוספתא וקאמר הש"ס דדברי ר' יהוד' הם עיקר שיברך על המזון בתחלה וכו':

(א) ירושלמי וקשה לב"ה וכו'. כבר כתב במעדני יו"ט, דרא"ש ז"ל הביא גירס' אחרת בשם הירושלמי, אבל גירס' ירושלמי שלפנינו, כך היא כמו שהעתקתי, ואף הרי"ף ז"ל העתיק כגרסתינו עיי"ש. ודע דבתר דפריך לב"ש בלילי שבת היך עבידה וכו', פריך לב"ה במ"ש היך עבידה עיי"ש. ומה שכתב הרא"ש ויש מביאין ראי' מן הירושלמי שיכול להכשיר כוס פגום ע"י נתינת מים לתוכו וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפתי חכמים לתוס' (לדף נ"ב ע"ב) ד"ה טעמו עיי"ש:

סימן ה

כתב הרא"ש, מי שאכל ושכח וכו', ואין עונין אמן אחר עכו"ם המברך, עד שישמע כל הברכה וכו', ירושלמי כותי שבירך השם עונין אחריו אמן וכו' עכ"ל, אבל לשון הירושלמי שלפנינו כך הוא סוף פרקין, תנא גוי שבירך את השם עונה אחריו אמן, א"ר תנחום אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכתיב ברוך תהי' מבל העמים, גוי א' פגע את ר' ישמעאל ובירכו, א"ל כבר מילתך אמור', פגע אחרינא וקללו, א"ל כבר מילתך אמורה, אמרו לו תלמידיו רבי כמה דאמרת להדין אמרת להדין, אמר לון כן כתיב אורריך אדור ומברכיך בדוך:

פי' פני משה:

תנא. בתוספתא פ"ה:

גוי שבירך את השם. כן צ"ל גוי המברך בשם עונין אחריו אמן, כותי המברך בשם אין עונין אחריו אמן וכן הוא בסוכה פ"ג ויש שם חסרון בספרי הדפוס והכי אית' התם:

דכתיב ברוך תהי' מכל העמים. אפילו אם העמים יברכו אותך תחול עליך הברכה:

וממה שהעתקתי כאן ל' הירושלמי שלפנינו, נראה שאינו כגירס' הרא"ש בשם הירושלמי, וכבר עמד בזה בס' תפארת שמואל על הרא"ש, וז"ל כתב הרא"ש ירושלמי כותי שבירך השם וכו', נ"ב זה אינו בירושלמי, אבל בטור סי' רט"ו דייקא מדקאמר בירושלמי כותי עונין אחריו אמן, א"כ מיירי בלא סיים הברכה, מדלא עונין אמן אחר העכו"ם ע"כ, ואני ראיתי בירושלמי שאין כתב מידי מכותי, אלא עכו"ם עונין אחריו אמן, ובודאי שאף זו בשאר ספרי ירושלמי אינו, שהרי הר"ר יונה מבי' ראי' שעונין אמן אחר העכו"ם, מדאמר ר' ברכי' עונה אני אמן אחר כל המברכין, משום שנאמר ברוך תהי' מכל העמים, אלמא דנוסח הירושלמי שלו אינו כנוסחא של הרא"ש, ומ"מ נ"ל עיקר דברי ר' יונה שבין כותי ובין עכו"ם עונין אחריו אמן אברכתי' כשסיים כל הברכה עכ"ל תפארת שמואל, ועיין בטור וב"י סי' רט"ו:

סליק פרק שמיני

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה