אור ברסלב
שפתי דעת פרשת תולדות › מאמר לח

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת תולדות · מאמר לח

מאמר לז

טעם על מארז"ל שיעקב פדה את אברהם מכבשן האש

ותדע ותבין ענין עמוק זה ממה שנאמר והיה בית יעקב אש וגומר ובית עשו לקש וגו' מה ענין האש לבית יעקב וע"ק למה נקט בית יעקב ולא יעקב עצמו ומה ענין הקש לבית עשו, ונראה לפרש כי אברהם אשר יצא מתרח נמצא בחומר שלו הרבה מן הפסולות והקליפות אשר נתדבקו בו מתולדתו והיה הפסולת ההוא צריך להזדכך ולהתמרק מן הסיגים כהיתוך הזהב בכור הברזל המצרפו ומברר כל הסיגים עד כי יצא כזהב מזוקק כמ"ש בחנני כזהב אצא וכתיב וישב מצרף ומטהר וזקק אותם כזהב, וכמו שהזהב הטהור אינו מתמרק כי אם באש כך הביא ה' את אברהם באש הכבשן באור כשדים לצרפו ע"י אש ממש כמ"ש באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה וכל עיקר כוונת השי"ת היתה להביאו בכור הבחינה שנאמר ה' צדיק יבחן כיוצר הבודק הקדירות בכבשן כדמסיק ברבתי פרשת נ"ה ואף על פי שהכבשן היה ממרק חלאת זוהמתו מ"מ לא נתמרק מכל וכל שהרי נשארו מן הסיגים ביצחק עד כי הוליד יעקב ועשו ואז על ידי עשו נתמרק כל הפסולת מן זרע אברהם ונשאר כל הפסולת קיים בעשו כדי שיצא הוא ופחיתותו עמיה כדמסיק ברבתי פר' זו, ולכך נאמר ולאום מלאום יאמץ כי ידעה רבקה והרגישה שאחד יהיה צדיק והשני רשע על כן היתה מצטערת על בן הרשע אשר יולד לה כי סברה שבשלה הרעה שמצדה נולד הרשע על כן אמרה למה זה אנכי למה לי חיים אם מצדי יולד זרע פגום והשיב לה הקב"ה שלא מצדה לבד יולד זה הפגום אלא יש טעם אחר לדבר והוא למרק מכל וכל הסיגים והפסולת מן זרע אברהם שנפגם כבר מתולדתו והוצרך הקב"ה להוציא כל הסיגים מזרעו של יצחק בפעם אחת ולהכניסם בזרע עשו כי הוא הוציא כל הסיגים כי כלם נבלעו בעשו ועל ידי זה יצא יעקב מלובן ומזוקק כזהב לבלתי היות בו עוד שום פסולת ועל כן היתה מטתו שלימה כי לא נמצא עוד שום פסול בזרעו של יעקב, ועל כן נאמר ולאם מלאם יאמץ מ"ס של מלאם היא מ"ם הנמשך ר"ל לאום אחד יאמץ מן לאום השני אשר ישתה כל סריותיו ויקח עמו כל הסיגים ע"ד ונשא השעיר עליו את כל עונותם עונות"ם כי הכל נמשך מן התולד' כי כשם שבשעת התולדה נשא איש שעיר עליו כל הסיגים שנשארו בזרע יצחק כדי שיצא יעקב חזק ואמיץ בריא אולם נקי מכל סיג שנשארו מן ההתחלה של אברהם כך גם לעתיד ישא השעיר עליו כל עונות תם כדי שישאר יעקב תם בלא מים וסיג ופסולת כי ענין התם הסרת המום כמ"ש בהסרת פסולת הערלה התהלך לפני והיה תמים, ונמצא שיש צורך גם בלאום המקולקל כדי שיתן אומץ אל לאום המשובח, ועל תואר זה המשיל את יעקב לאש ובית עשו לקש ונלמד זה מן מה שיצא עשו ראשונה כי בכל בעלי החומר יש הרבה פסולת וסיגים וקליפות חיצוניות וכולם טפל אל הפרי הפנימי ועל כן כולם קודמין אל הפרי כדרך התבן והקש וכל המוץ כולם קודמין אל החיטה ועל כן קדמו כדי לסלק כמה פסולת מן עצם החיטה כדי שתהיה ראויה לסולת נקיה ואז החיטין דומין אל הכסף והזהב אשר הותך באש והוציאו הסיגים מתוך ההיתוך, וזהו ממש ענין יעקב ועשו כי עשו לפי שהיה מוכן ליקח כל הפסולת עמו על כן נמשל לקש ותבן ועל כן יצא ראשונה להוציא כל הפסולת עמו כדי שיצא יעקב מלובן ומזורז נקי מכל סיג כאילו היה כולו אש מצרף ומטהר, ונמשל לקש היוצא גם כן ראשונה כדי לגרר כל הפסולות הבא מצד חומר הארץ מן החטה, וזה"ש והיה בית יעקב אש כו' ובית עשו לקש כי כך היו ממקור תולדותם שיעקב יצא כאילו היה מהותך באש נקי מכל סיג ועשו יצא ראשונה ונשא עניו כל הפסולת כקש וכתבן הזה, לפיכך אילו ידע הקב"ה שלא תפסוק הזוהמא והפסולת ביעקב בן בנו אז לא היה הקב"ה מוציאו לאלתר מתוך כבשן האש באור כשדים לפי שכל כך גדלו הקליפות והסיגים עד שהיו צריכין להתמרק בכור הברזל באש זמן יותר גדול מזה הזמן אשר היה אברהם בכבשן, אך לפי שצפה הקב"ה שאברהם נתמרק ונזדכך באש אשר צרפתהו על זה השיעור אע"פ שנשאר קצת רישומם בבנו יצחק מ"מ עד מהרה ירוצו להסתלק מכל וכל ע"י בן בנו יעקב כי תצא החלאה מעט מעט ולא יבארו מהם כלום ביעקב בן בנו, על כן הצילו ה' מכבשן האש כי ראה ה' שכבר הוצרף על שיעור הנכון ודי בזה אם כן בנו יבא לכלל מדריגת הזיכוך מכל וכל, לכך נאמר כה אמר לבית יעקב אשר פדה את אברהם נקט בית יעקב דהיינו בניו להורות כי מצד שלא היה פסול בזרעו והיתה מטתו שלימה מכל עירוב פסולת, דבר זה גרם לאברהם להנצל מתוך כבשן האש ודבר זה דומה כאילו יעקב עצמו נמשל לאש ודבר זה נכון וברור ומובן למשכילים ואחר הצעה זו אבא לביאור כל הענין:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה