אור ברסלב
שפתי דעת פרשת תולדות › מאמר לז

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת תולדות · מאמר לז

פרשת תולדות

במדרש גיל יגיל אבי צדיק

ובמדרש ברבתי מסיק ואלה תולדות יצחק בן אברהם גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק, עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם והבנים עטרה לאבות שנאמר עטרת זקנים בני בנים, ר' שמואל בר יצחק אמר לא נצול אברהם מן כבשן האש אלא בזכות יעקב כו' ומסיק שנאמר כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה לאברהם, וקשה מה ענין יעקב לאברהם, ולמה סרך מדרש זה לפרשה זו שאינה מדברת מן הצלת אברהם מכבשן האש, ומה ענין פסוק גיל יגיל אבי צדיק אל פרשה זו, ונראה שמדרש זה הולך ומבאר כל ענין הפרשה מענין תולדות עשיו ויעקב ופסוק גיל יגיל מפרש בו הכפל שבפסוק ראשון, יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק בשני פנים פירוש הראשון על דרך הפסוק גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו לפי שקשה לו למה הזכיר הכפל גיל יגיל אצל הצדיק ולא אצל בן חכם והטעם לפי שבבן צדיק יש לאביו שובע שמחות המתחדשות לו בכל עת כי כל זמן שיעשה בנו איזו מצוה יתחדש לאביו גילה חדשה לפי התחדשות מעשיו שיעשה דבר יום ביומו אבל בבן חכם אין התחדשות כי בפעם אחת ישמח אביו בחכמת בנו כי חכמה אחת היא, ועל כן כפל הגילה בצדיק וע"כ כפל גם כן ענין יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק כי בכל מעשה של מצוה שעשה היה דומה לאברהם כאלו הוליד בריה חדשה לידה אחר לידה, ואולי לפי שיצחק לשון שמחה כתרגומו ויפול על פניו ויצחק תרגומו וחדי כי על שם הגילה והשמחה נקרא יצחק על כן כפל שמו כאן לרמוז על גילה אחר גילה המצויה בבן צדיק לכך כפל לומר יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק הולך ומוליד גילה אחר גילה והכל לפי רוב המעשה, ועל כן מסיים דרש זה על כוונה זו באומרו גילה אחר גילה ואלה תולדות יצחק, ואחר כך מתחיל פסוק עטרת זקנים בני בנים וגו', והוא כמו דבר אחר שבא לתרץ בדרך אחר הכפל בפרשה, גם בא לתרץ מה ששינה בפעם שני לומר לשון הוליד מפעיל שלא הזכיר בראשון, על כן בא לומר שהאבות עטרת לבנים והבנים עטרה לאבות וזהו כפל הלשון בפסוק, כי באומרו יצחק בן אברהם רוצה לומר שהאבות עטרה לבנים עד שהבנים מתפארים ומתעטרים באבותם לאמר בן צדיק אני כך יצחק הולך ומתפאר לאמר בן אברהם אני, והבנים לעטרת לאבות שהאב מתפאר לאמר יש לי בן צדיק אני היום ילדתיו, זה"ש אברהם הוליד את יצחק רוצה לומר אברהם מתפאר לאמר אני הולדתי את יצחק, ומ"ש ותפארת בנים אבותם ולהלן אמר לשון עטרת כי לשון עטרת מורה על המעלה יותר מן לשון תפארת שאין בו כי אם ההתפארות כי ודאי יש חלק לאב בצדקת בנו שהדריכו בדרך ישרה אבל אין לבן חלק בצדקת האב כי הבן אינו מלמד לאביו דרך הצדקות ומכל מקום יש לו לבן תפארת שיוכל להתפאר ולומר יש לי אב זקן צדיק וחסיד, ובזה מתורץ מה שנקט בני בנים ולא סתם בנים, אלא שרוצה לומר מה שנאמר עטרת זקנים בני בנים היינו שיש טטרה לזקנים בבניהם אם המה צדיקים ומולידין תולדותיהן של צדיקים מעשיהם הטובים והיינו בני בנים תולדות מ"ט של בניהם קרא בני בנים ובזה נתעטרו האבות, וזה מדוקדק מן הפסוק כי מה שהתפאר יצחק באביו אברהם שהוא צדיק לא הוצרך הפסוק לפרש צדקת אברהם,. כי שמו מוכיח עליו אב המון גוים אשר עשה הנפש בחרן והכניסן תחת כנפי השכינה, אבל בשמו של יצחק אין השם מוכיח על היותו צדיק אע"פ ששניהם היו כבר ידועים לצדיקים מ"מ היה לו לפרש כאן במה נתפאר יצחק ובמה נתעטר אברהם על כן אמר אברהם הוליד את יצחק הוליד לשון הפעיל רוצה לומר הוא גרם ליצחק להוליד תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים דהיינו בני בנים כדאמרן, אמנם ר' שמואל בר יצחק סובר שעטרת זקנים בני בנים מדבר בבני בנים ממש לא בתולדותיהן של צדיקים מ"ט, ורצה לפרש לשון אברהם הוליד את יצחק הוליד לשון מפעיל ורצה לומר בזה נתעטר אברהם במה שגרם ליצחק להוליד את יעקב אשר בזכותו ניצול אברכם מן כבשן האש ועליו אמר עטרת זקנים בני בנים:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה