שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת שלח לך · מאמר רמו
ולא תתורו אחרי לבבכם וגומר
ומה שאמרו העם למשה ויחפרו לנו את הארץ והקב"ה אומר ויתורו את ארץ כנען הקב"ה הודיעו למשה שסופן לתור אחר לבבם ועיניהם כמו שאמרו ולא תתורו אחרי לבבכם וגומר כי על הלב והעין נופל לשון ויתורו אבל המה לא גילו מזימות לבם ואמרו לשון ויחפרו ועיקר כוונתם היתה לתור אחרי לבבם, ומ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם ואיפכא מיבעי ליה למימר שהרי תחילה העין רואה ואחר כך הלב חומר, אלא לא זו אף זו קאמר, ולא תתורו במה שבא אחרי לבבכם אחר הרהור הלב החומד בא גוף המעשה והוא פשיטא דאסור אלא אפי' אחרי עיניכם מה שבא אחרי ראות העין היינו החמדה בלב סד"א שאין איסור בלב חומד קא משמט לן שאפילו ההרהור הבא אחרי עיניכם אסור כי סוף סוף על ידי ההרהור והחמדה תבא לידי גוף המעשה זהו שאמר אשר אתם זונים אחריהם כי אחרי שניהם תבא לידי זנות דהיינו גוף המעשה ורמז לדבר אחרי אותיות עי"ן אותיות כסף והוא לשון חמדה מלשון כי נכסף נכספת ור"ל אחרי ראות העין תבא לידי שהלב חומד וכוסף, ועוד במדרש ציצית לשון ראייה והסתכלות מלשון מציץ מן החרכים וכתוב ג"פ ציצית בפ' ע"ד שא' עקביא בן מהללאל הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עבירה וכו', וע"כ באו הציצית על הכנף בסוף הבגד רמז שיסתכל בכל הקצוות בעניין יצירתו שנא' ויתיצבו כמו לבוש שני ציצית מלפניו שיסתכל מאין באת ולאן הולך ושתים לאחריו לזכור שתיהן כשיפנה לאחוריו ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת לזכור את בוראו שיתן לפניו דין וחשבון בשבתו על כסא דין ע"ד תכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד ולכך נאמר לציצית למ"ד גבוה מראה למעלה על כסא כבודו ית' וק"ל: