שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת שלח לך · מאמר רמה
מדרש ילקוט למה הזכיר כאן כנען
ומסיק בילקוט שלכך הזכיר כאן כנען שעולה למספר ק"ץ רמז לאברהם שהוליד למאה ושרה שהולידה לתשעים והדבר צריך פירוש לפירושו כי יש להקשות למה רמז לזכותם כאן ולמה דווקא במלת כנען, אלא שרצה בזה שכפי טבעם שהיה דור זה רחוקים מצדקה לא היו האנשים ראוין לכנס עדיין כי היה יכול הקדוש ברוך הוא לעמוד בדבורו כי גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה והרי חסר מהם כמספר ק"ץ כי לא נשלם כי אם רד"ו שנה ואולי אחר ת' שנה יהיה דור ישרים טוב עין, על כן בא כמתרץ ולומר ארץ כנען, רמז לשני סיבות שנזכרו בפסוק כי אם ברשעת הגוים האלה ולמען הקים השבועה שנשבע לאבות כי רשעת הגוים רמוז בכנען כי מעשה ארץ כנען מקולקל יותר מכולם כפי' רש"י פרשת אחרי מות בפסוק וכמעשה ארץ כנען וגומר ורצה לומר כי שלם עון האמורי בעת ההיא ע"כ הדין נותן עכשיו להגלותם משם, וענין השבועה לאבות רמז גם כן במלת כנען כי עמדה להם זכות אברהם שהוליד למאה וזכות שרה שהולידה לתשעים לחסר מן ת' שנה כמספר ק"ץ וזכותם היא שעמדה להם נקרב קץ ישועתם בזכות ק"ץ שנים אלו שנפקדו אברהם ושרה בהם לכך נא' פקד פקדתי אתכם והיה סימן זה מסור להם שכל מי שיאמר להם לשון פקידה הוא הגואל האמיתי ולמה דווקא בלשון זה. אלא שהוא סימן לפקודת אברהם ושרה שנאמר וה' פקד את שרה וגומר פקודתם שהיתה למספר ק"ץ שנה סימן להגעת הק"ץ ולהסר מספר ק"ץ מן ארבע מאות שנה של גירות, ואולי מטעם זה נשתטח כלב על קברי אבות לעורר נות ישיני חברון אברהם ושרה שכמו שנפקדו המה בנס לא בדרך הטבע כי בן ק' בת צ' לא היו ראוין להוליד, כך פקידת ישראל לבא לרשת ארצות עמים אינו בדרך הטבע גם לא בזכותם כי אם זכות אבות ורשעת כנען כאמור, וליהושע נתוסף יו"ד שנלקחה מן שרי ונתרעמה עד שניתנה ליהושע כדי שיהיה גם ליהושע רושם מן אברהם ושרה דהיינו י' של שרה וה' של אברהם והיינו שאמר י"ה יושיעך כו' ולכך נאמר שלח לך אנשים וגומר כי הנשים חבבו את הארץ ואמרו תנה לנו אחוזה כי היו צדקניות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו אבותינו ממצרים כו' דהיינו שהלכו מן המקום הפטור למקום החיוב על כן אמר הקדוש ברוך הוא לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי בוודאי לא יספרו בגנות הארץ כי האנשים חשודים אצלי אבל לך לדעתך שאתה סבור שהם כשרים שלח לך אנשים
ורבותינו ז"ל אמרו שהאנשים שנאו את הארץ שכן אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה הוא הדבר אשר דברנו שלכך היו שונאים את הארץ לפי שהיו אבירי לב הרחוקים מצדקה וזה דעת רבותינו זכרונם לברכה שדרשו נתנה ראש ע"ז וכן פירוש רש"י וקשה מה ענין ע"ז לכאן אלא לפי שאמרו רז"ל כל המעלים עינו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה כתיב הכא השמר לך פן יהיה עם לבבך דבר בליעל וכתיב בע"ז יצאו אנשים בני בליעל וגומר פירושו של דבר כי העון מצד עצמו פשיטא שע"ז תמורה, אך בענין העונש הן שוין כי כמו שנאמר בע"ז ולא יהיה מטר וגומר כך במעלים עיניו מן הצדקה כמו שאמרו רז"ל מסכת תענית אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג כו' ולכך בזכות שנותנין בארץ ישראל תרומות ומעשרות כתיב למטר השמים תשתה מים, ונמצא שהאנשים לפי שלא היה להם חפץ ליתן תרומות ומעשרות על כן לא היה להם חפץ לעלות לארץ ישראל על כן למד זה בג"ש דבליעל ר"ל בלי יעל לארץ ישראל כי כמו שהעובד ע"ז אין לו חשק לעלות לארץ ישראל לפי שהדר בארץ ישראל יש לו אלוה כו' כי הקב"ה נקרא אלהי הארץ ובעל הבית שכן אמרו אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם ואינו דומה מורד במלך חוץ לפלטין למורד במלך תוך פלטין שלו ואם כן כל עובדי ע"ז אין להם חשק לעלות לא"י על כן נקראו בני בלי יעל כך המעלים עיניו מן הצדקה נקרא בלי יעל שכן אמרו המרגלים לא נוכל לעלות אל העם וגומר ועל כן אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה ואין ראש אלא ע"ז כי מטעם מניעת עלייתם עבור העלמת עיניהם מן הצדקה נחשב כע"ז וזה"ש בפרשת וכי תשגו ולא תעשו כל המצות האלה פירש רש"י בע"ז הכתוב מדבר וקשה מהו האלה דקאמר אלא שקאי על פרשת חלה שהיא מכלל הצדקה כתרומה והמעלים עיניו מהם כעובד ע"ז על כן סמוך מיד לומר וכי תשגו ולא תעשו המצות האלה ששקולה כע"ז והיינו סמיכות עבודה זרה לפרשת חלה, ומעתה נשוב להצעת דברינו שרצה ה' להנחילנו ע"י הארץ הצלחת העה"ז ואכלת ושבעת וסתם אכילה בשינים הטוחנות והצלחת העה"ב ע"י כי שם תפקחנה עיני עורים עיני השכל כי על כן נקראו הסנהדרין עיני העדה כי המה מאירים עיני העדה והיו להם לעינים בתורת ה' כמ"ש ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה, ע"כ כשרא' הקב"ה הזקנים ע' איש כמספר עי"ן המאירים עיני העדה וכשרים היו אמר אספ' לי ע' איש שהם נמשלו ליין הטוב שמספר יין עולה עין וכל התיבה עין במילואה כי עיני העדה המה כי זה תכליתם, אבל המרגלים היו כעשן לעיניהם וחומץ לשיניהם כי כמו שהחומץ גורם קיהוי השינים כך המרגלים גורמים קיהוי שינים כי כל מי שיניו קהות בעיניו רואה כאוכל ומשם לא יאכל בעבור ששיניו קהות כך אמרו המרגלים ארץ זבת חלב ודבש היא וזה פריה משובח אך אין לנו פה לאוכלו כי עז העם וגומר ובזה היה דומין ממש למי ששיניו קהות, והיו גם כן כעשן לעינים במקום שהסנהדרין מאירים עיני העדה הם סימו עיניהם באלהיות בהעלמות אבן של סמאל באלהיות שבארנו בכלי יקר פרשת וישלח כך הם סימו עיניהם באלהיות באמרם אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם כו', ומה שאמר כן העצל לשולחיו כמ"ש אמר עצל ארי בדרך וגומר, כך הפחידו המה את ישראל לאמר ארי בדרך עמלק יושב בגנב וגומר, ועשו המה כמעשה עצל במה שהפחידו את ישראל והיו ממש כעשן לעינים וחומץ לשינים, ורמז יש בפסוק חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב וקאי על סנהדרין עיני העדה שנזכרו בפסוק לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו ועליהם אמר חיך לי לי רצה לומר כמו שנאמר וחיכך כיין הטוב וגומר המשיל ע' זקנים ליין הטוב שחיך אומר עליו לי לי הוא כך אמר הקב"ה על הסנהדרין אספה לי ע' איש, לבן שנים כי הסנהדרין נקראו שניך לחתך כלל ופרט כדאיתא בשיר השירים והם מלבינין שיני העדה יותר מחלב ועל היין אומר חיך לי לי עינים ושינים יותר מסתם יין המסמא עיני האדם והמה מאירים העינים ויותר מסתם חלב וכן על יהושע וכלב שהאירו עיני העדה ואמרו יש לנו פה לאכול מטוב הארץ, ויתכן לפרש עניין העשן לעינים כי סימו עיני העדה על ידי שנאמר בסוף ויעפילו לעלות אף על פי שנאמר בעי"ן מכל מקום דרשוהו נ' אפילה וחושך שהלכו בתפילה ואין נוגה להם בהליכה זו שהיתה נגד רצון האל יתברך ונכתב בעי"ן על רמז סימוי עיניהם באלהיות ששם שהיה להם מן המרגלים שהיו כעשן לעינים ויש רמז עוד לקדימה פ' לע' באיכה שהמרגלים אמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם