שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת שלח לך · מאמר רמד
שלח לך ע"ד כחומץ לשינים וכעשן לעינים
ובמדרש הילקוט שלח לך אנשים הה"ד כחומץ לשינים וכעשן לעינים כן העצה לשולחיו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו אריסין בכרם כשרואה שהיין טוב הוא אומר הביאוהו לביתי וכשרואה שהחמיץ אומר הביאו אותו לבתיכם כך כשראה הקדוש ברוך הוא הזקנים כשרים אמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וכשראה המרגלים שסופן לחטוא אמר שלח לך אנשים עד כאן לשונו, וקשה חומץ ויין מה ענינם לכאן ואיך היו המרגלים כחומץ ועשן ונראה לפרש שרצה הקב"ה להנחיל את ישראל על ידי ארץ הקדושה שני מיני הצלחות כאחד הן סתם הצלחת העולם הזה ני לא תחסר כל בה הן הצלחת העולם הבא על ידי התורה והמצוה, התורה כי ארץ ה אוירא דמחכים כמו שדרשו על הפסוק וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל, והמצוה דהיינו הרבה מצות התלויין בארץ כתרומות ומעשרות ונראה שמטעם זה הזכיר במשל האריסין לתרץ בו מה שנאמר ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל וקשה כנען למה נקט כאן, ועוד קשה אשר אני נותן לבני ישראל מיותר, אלא שרצה הקדוש ברוך הוא בזה לומר להם שאין להם שום זכות על ירושת הארן כי אם חסדי ה' אשר בחסדו הוא נותן להם בתורת אריסות כי לא בחרבם ירשו הארץ כי אם חסד אל כל היום ועל כן אל ירע בעיניהם בבואם אל הארץ ליתן מעשרות ותרומות למשרתי ה' כי משלו יתנו לו כי לכתחילה לא הורידם לנחלה כ"א בתורת אריסות כאריס שנוטל שכר אריסתו ולבעל הבית יתן חלקו כי ראה ה' בהם כי הן אבירי לבב הרחוקים מצדקה שכן אמרו זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם מן המצות ובכלי יקר פרשתי שחנם זה היינו מן הנתינות מעשרות ותרומות עיין בפרשת פנחס בכלי יקר בפסוק ובאלה לא היה איש שהנשים צדקניות חבבו הארץ והאנשים אבירי לבב הרחוקים מצדקה שנאו את הארץ מטעם חיוב תרומות ומעשרות וצדקות ועל כן לא היו ראוין לכנס לארץ כי אם בזכות אברהם ושרה וסיבת רשעת הגוים האלה לכך נקט כאן כנען