אור ברסלב
שפתי דעת פרשת קרח › מאמר רנא

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת קרח · מאמר רנא

מאמר רנ

במדרש קרח חלק על ציצית ומזוזה

ובמדרש מסיק שחלק על מצות ציצית ומזוזה לומר טלית שכולה תכלת חייבת בצצית או לא כו' ובית מלא ספרים חייב במזוזה או לא כו' והיה כל זה מעין מחלוקתו כי לפי סברתו שאינם חייבים בציצית וכן מזוזה כך בזמן שכל העדה כולם קדושים אינן צריכין לאחד שיתנשא עליהם, ובכלי יקר פרשתי ראייה לדבריהם מדמצינו שבמחלוקת זה נענשו גם הטף, מסתמא חלקו על ב' מצות אלו כי בפרק במה מדליקין מסיק חד אמר בעון ציצית בנים מתים כשהם קטנים וחד אמר בעון מזזוה עיין שם, ונראה שמטעם זה נאמר ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם וגו' טף למה באים לכאן אלא לפי שחלקו על מזוזה שבפתח אהליהם על כן הביאו טפם לומר שלא יוזקו טפה ולא יקרם שום נזק אף בנא מזוזה ועל כן נאבדו, ורש"י פירש כי כל העדה כולם קדושים לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ולא יהיה לך, כי אילו לבדכם שמעתם הייתי אומר שכנגד אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים שלא שמענו נתת לנו מצות ציצית שכן כתוב בפרשת ציצית אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכנגד לא יהיה לך אלהים אחרים שלא שמענו נתת לנו מצות מזוזה שכתוב בה השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים כו' אמנם מאחר שכולנו שמענו בהר סיני אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה א"כ אין צורך בפרשת ציצית ומזוזה ויכול להיות שמדרש זה האומר שחלק על ציצית ומזוזה סובר כמ"ד בעון מזוזה בנים מתים דרש כל הפסוק גם בכנפיך נמצאו דם אביונים נקים לא במחתרת מצאתים על מצות מזוזה לבד ומ"מ יש לו סמך שחלק על מצות ציצית מן סמיכות הפרשיות כי ויקח קרח קאי על פרשת ציצית, ועל המזוזה יש לו סמך מן איבוד הטף ע"כ אמרו אם לפי שלא שמענו בהר סיני מפי הגבורה לא תרצח לא תנאף ע"כ מסרת לנו מצות ציצית ומזוזה כי הציצית מצילין מן העריות אשר הם זונים אחריהם כמעשה של ההוא ששכר זונה וניצל ע"י הציצית והמזוזה מצלת מן דם אביונים נקיים וגומר הרי שמטעם ששמעו מפי הגבורה אנכי שכנגדו לא תרצח ולא יהיה לך שכנגדו לא תנאף כי הדברות היו ה' מול ה' ואם כן אין צורך בשני מצות אלו, בן יצהר שהרתיח את העולם כלו כצהרים כבר פירשתיו שקאי על יציאת השמש מנרתיקה ואולי רמז בו לכל ג' דינים שנעשו בהם אם כי הבלועים נידונו באש של גהינם יציאת החמה מנרתיקה ולהט אותם היום הבא לכך נקט כצהרים, השרופים כמשמעו שמתו במגפה שנאמר לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו והיינו רשפיה רשפי אש, בן קהת שהקהה שיני מולידיו ע"ד חרק עליו שינימו מדה כנגד מדה על דבר הלגימא וכמו שביא' בפסוק שיניהם חנית וחצים כי האכילה שבשיניהם גרמה להם להטיח דברים כלפי מעלה וכן וידבר העם באלהים ובמשה גם כן על דבר הלגימה שנאמר ואין לחם ואין מים כו', בן לוי שנעשו לויה לגיהנם כבר פירשתיו ואולי לפי שחלק קרח על מתנות כהונה שהרי לבסוף הוצרך הקב"ה ליתן לאהון בברית מלח עולם כו' ורש"י פי' ע"כ קרא שמו לוי ע"ש שלוהו במתנות כו' וקרח חנק על ליווי המתנות על כן נדון בלויה לגיהנם:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה