שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת קרח · מאמר רנ
בגמרא תא ואחוי לך בלועי דקורח
ובפרק המוכר את הספינה אמר רבה בר בר חנא זימנא חדא הוה אזלינא במדברא ואמר לי ההוא טייעא תא ואחוי לך בלועי דקרח אחוי ליה תרי בזעי ונפיק קוטרא מבינייהו שקל גבבא דעמרא ואמשייה במיא ואותביה בריש רומחא אותביה שם ואיחרך כו' מה ראה על ככה לטול רומח דוקא וליתן בראשו עמרא ולמשייה במיא, אלא שרמז לו כל עניני מחלוקתו של קרח כי התחלת מחלוקתיו היה מצד הקנאה שהטיל על משה ואהרן בקרן כהונה של אהרן בקרן מלכות של משה ואלו הם שני בני היצהר שחלק עליהם ויען כי הם תלו כל מעשיהם בהקב"ה כי לא מלבם עשו כל אלה כי אם מפי ה', ע"כ אמר קרח אעיקרא דדינ' פירכא וחלק גם על מציאות ה' ועל הבריאה שנ' בהצותם על ה', על כן הראה לו תרי בזעי דנפיק קוטרא מבינייהו זהו כנגד ב' בקיעות אשר זמם לעשות בכהונה ובמלכות אשר מבינייהו נפק קוטרא עשן המחלוקת מן זנבות אודים העשנים וע"י זה הטיחו דברים כלפי מענה כזורק חנית כלפי מעלה על כן לקח רומח בידו כנגד החנית שהזכרנו ולקח גבבא דעמרא משוי במים כדי שיהיה צמר נקי ואותביה בריש רומחא רמז לו כלפי מעלה כביכול שנאמר בו רישיה כעמר נקי וגו' הושיב בריש רומח זה והושם בתרי בקיעות אלו ואיחרך רצה לומר הוכנס גם הוא כביכול במחלקותם ואיחרך בזה ע"י שהטיח דברים כלפי מעלה ובא להודיע כמה גדול כח המחלוקת המתחיל מן הצד באדם בן גילו וסופו שיעלה אבק ועשן עד כסא הכבוד, כי כן טבע המחלוקת מבצבץ ועולה ולדעת רז"ל שקרח חלק על מצות ציצית לפי שע"י הציצית יבוא להסתכל בכסא הכבוד כמבואר למעלה כי תכלת דומה לים כו' יכול להיות שלכך לקח גבבא דעמרא כי עמרא היינו תכלת כדמסיק בילקוט פרשת כי תצא מדשש כיתנא תכלת עמרא ואמשייה מיא כי תכלת דומה לים על כן המסתכל בתכלת יסתכל בצבע הים ואז ילמוד מן הים מדת היראה וכשיסתכל בים יסתכל לרקיע וילמוד ממנו מדת האהבה כמבואר יפה בכלי יקר וע"י האהבה יגיע לכסא הכבוד ועל כן הראה לו הטייעא זה שברומח זה דהיינו החנית אשר זרק כלפי מעלה היה העמרא נחרך דהיינו התכלת שחלק עליו ומשיי' במים רמז למראה הים כי בהקדמה זו חלק על ה' ועל משה ועל מצותיו לכך שמע דאמרי משה אמת ותורתו אמת והם בדאים מכלל שבמעשיו של הטייעא רצה לעשות לו רמז איך המצות היו נחרכים בתרי בזעי אלו כמו שאמר אותביה שמה ואיחרך רוצה לומר הצמר איחרך רמז למצות צצית אשר עליו חלק, ד"א גבבא דעמרא רמז שחלק על חכלת דציצית כאמור והיינו על מצות התורה כי כולם תלוין בציצית, ואמשייה מיא רמז שחלק גם על משה שנאמר כי מן המים משיתיהו והצמר והמים שניהם איחרכו לכך שמע אותן אומרים משה אמת ותורתו אמת והם בדאים: