שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת צו · מאמר קעא
באור לא תאפה חמץ וכל שאור ודבש וכו'
וכדמות ראיה לזה שמצד שהיצר הרע בעולם לא רצה הקב"ה להשתתף עם התחתונים שיהי' חלק גבוה מעורב עם חלק הדיוט כל זמן שהיצר הרע מצוי אצלו המחשיך העולם., ממה שנאמר לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי ש"מ שחלקם נתתי מאשי הוא נתינת טעם על לא תאפה חמץ וזה לפי שהחמץ ענינו השאור שבעיסה המרמז אל היצר הרע על כן אמר לפי שחלקם נתתי להם מאשי מן חלק שלי על כן לא יהיה גם בחלקם השאור שבעיסה מאחר שחלקם לוקח מאשי מן חלק גבוה, ועל חלק גבוה כבר הזהיר בפסוק כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' פי' בעל הטורים כי כל שאור רמז ליצר הרע וכן הדבש מורה על מתיקת היצר הרע, ונראה שבעל הטורים דייק זה מדקאמר כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תיעשה חמץ ונתן טעם לדבר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' איך נתן טעם מן הדבש אל החמץ מה ענין זה לזה אלא ודאי לפי שהכל ענין אחד, זולת שיש שני מיני יצר הרע אחד יצרא דע"ז והיינו עבירה בלא שום הנאה כמו השאור שאינו ראוי לאכילה ואין האדם נהנה באכילתו ויצרא דערלה המשיל לדבש הנראה מתוק לשעה ואכול דבש הרבה לא טוב וכן אנשי כנסת הגדולה לא בקשו רחמים כי אם על יצר הרע דע"ז ועל יצר הרע דערוה כמבואר לקמן פרשת כי תצא: