אור ברסלב
שפתי דעת פרשת צו › מאמר קע

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת צו · מאמר קע

מאמר קסט

מדרש הילקוט על וזאת תורת זבח השלמים

והוא ע"ד שמסיק בילקוט פרשה זו בפס ק וזאת תורת זבח השלמים זה"ש אשמעה עה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו אמרו אומות העולם לבלעם למה אמר הקב"ה לישראל שיביאו קרבנות ולנו לא אמר, אמר להם בלעם הקרבנות אינן שלום אלא למי שקבל התורה שהן כתובים בה צריך שיקריב קרבן אתם מתחלה פסלתם אותה ועכשיו אתם מבקשים להקריב קרבן מי שקבלה הוא מקריב שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום לכך נאמר כי ידבר שלים אל עמו ומה דיבר וזאת תורת זבח השלמים למה נאמר זבח השלמים שהוא עושה שלום בין המזבח וכהנים וישראל דמה ואימורים למזבח חזה ושוק לכהנים ועורה ובשרה לישראל ע"כ, ממדרש זה נשמע הטעם למה לא הקריבו בני נח שלמים לפי שאינן שייכים כי אם למקבלי התורה שאז נקראו ישראל בנים לה' וכבוד לבנים כשהן סמוכים על שלח אביהם אבל העבדים אינן סמוכים על שלחן אדוניהם לאכול ממה שהאדון אוכל כי מטעם זה לא שאלו האומות כי אם על השלמים לפי שנתאוו לאכול עמו ית' כביכול על שלחן אחד כישראל וזה טעם של אותו נוי דסליק ואכל פסחים בימי רבי יהודה בן בתירא כדמסיק מסכת פסחים, וכל זמן שהיצר הרע בעולם חושך בעולם מצד שהיצר הרע כל מזימותיו להחזיר העולם לתוהו ובוהו וכן מסיק ברבתי ריש פרשת מקץ על פסוק קץ שם לחושך שכל זמן שהיצר הרע בעולם חושך בעילם ואז לא יתכן לתחתונים להקריב שלמים כי אין כבודו של השי"ת להשתתף באכילת קרבן כל זמן שהיצר הרע מצוי בהם על כן לא הקריבו בני נח כי אם עולות שאין לאדם חלק בו, אבל אחר מתן תורה שהוא תבלין על היצר הרע ופסקה זוהמתו על הר סיני אז ליהודים היתה אורה זו תורה על כן הותר להקריב שלמים לישראל ול לעי"ג כי עדיין בחשיכה יתהלכו אחר שלא רצו לקבל התורה, ועל כן סמך מדרש כדמסיק במסכת יומא לכך אמר משלחי זה לפסוק זאת תורת זבח השלמים אשר יקריב וגו' לפי שבעל מדרש זה סבר כרב יוסי שבני נח לא הקריבו שלמים ודייק מן אשר יקריב להבא משמע ש"מ שהשלמים תלוין בקבלת התורה ועל כן למד מכאן לדרוש הויכוח שהיה לאומות עם בלעם, ועל כן נאמר בסוף ענין זה ביום צוותו וגו' להורות שהשלמים זמן הקרבתן דווקא ביום להורות שלא הותרו השלמים להקריב כי אם למקבלי התורה אור כי עלה השחר ואור נגה באהליהם ולא לאומות כי החושך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח אור ה' אבל העולה קריבה אף בלילה לפי שכבר הקריבו בני נח עולות קודם מתן תורה אף בזמן שהיה העולם עדיין חושך ותוהו ובוהו כי קודם מתן תורה היו שני אלפים תוהו על כן כשבא ללמדינו דין אברים ופרדים שמתעכלים והולכין כל הלילה הוצרך ליתן טעם והלא זמן הקרבנות ביום, אלא לפי שהיא העולה על מוקדה כל הלילה שכבר היתה קריבה בימי נח שהיה עדיין העולם תוהו ולילה על כן גם עתה זמנה כל הלילה מה שאין כן בשלמים שלא היו קריבים בימי נח על כן גם עתה זמנם ביום וכל זה מדוקדק מן שני יתורים שבפרשת עולה ושלמים כי בפרשת שלמים אשר יקריב מיותר לגמרי שהרי בחטאת ואשם לא נאמר לשון זה אלא ודאי לכך נאמר לשון זה בשלמים כדי לידוק ממנו אשר הקריבו לא נאמר אלא אשר יקריב, וכן כאן היא העולה מיותר כדי לידוק ממנו היא העולה שהקריבו בני נח והוא טעם על עיכול אברים ופדרים כל הלילה

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה