שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת מצורע · מאמר קצג
ג' שלומות הן כו'
ובפרק הרואה מסיק ג' שלומות הם נהר ציפור וקדירה כו' לפי ששלשה אלו משמיעים קולות, נהר שנאמר מקולות מים רבים אדירים, צפרים עושין מעשה קול קדירה דעביד תוך תוך ומשמיע קול בשעת בישול, ושלשתן רמוזים בטהרת המצורע ושחט הציפו"ר אל כלי חר"ש על מי"ם חיים, הרי ציפור, וכלי חרש קדירה, מים חיים נהר, והם כנגד ג' חלקי לשון הרע שנזכרו בפרק המזבח מקדש, דלא אהנו מעשיו ובסתר עושה תוך תוך כמעשה קדירה שאינו משמיע קול גדול כמו שנאמר אלה פיהו מלא מרמות ותוך תחת לשונו און ועמל ודלא אהנו מעשיו בפרהסיא בקול רם זהו כנהר המשמיע קול גדול ואינו מזיק כי לדרכו הוא הולך, ודאהנו מעשיו וגרם היזק לזה היינו כשהוליך את הקול לכל קצוי ארץ כעוף השמים אשר יוליך קול והיינו צפרים, לפיכך שייך הצרעת להיות מצורע מוחלט לאהנו מעשיו וטהרתו צפרים, לפיכך הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום רצה לומר שישמע קול כנהר קול מבשר שלום קודם שיקדמנו פסוק כי יבא כנהר צר והיינו קול לכון הרע, והרואה ציפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות שמעשה הקול יהיה לשלום קודם שיקדמנו פסוק כציפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו המרמז לקול לשין הרע שנאמר בו בדד ישב דהיינו להיות נודר מקנו וטהרתו צפרים בעבור זה הרואה קדירה בחלום ישכים ויאמר ה' שלום תשפות לנו שישמיע קול לשלום קודם שיקדמנו פסוק שפות הסיר וגומר כמו שנאמר כי כקול הסירים, תחת הסיר כן קול הכסיל לפיכך יקדים ויאמר ה' שלום תשפות לנו, ומה שנאמר ה' פעמים זאת תורת בצרעת וה' פעמים זאת תורת בפרשת קרבנות זה כדמות ראיה למה שארז"ל מסכת ברכות כל מי שיש לו ד' מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח של כפרה, ולכך נאמרה פרשת נגעים בלשון פרשת קרבנות המתחילין אדם כי יקריב מכם קרבן לה' ופרשת נגעים מתחלת אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' ומה שלא נאמר כאן מכם הורה בו דבר יקר הערך כי אילו נאמר מכם הייתי אומר דווקא בישראל נמצא מצורעין ולא באומות לכך לא נאמר מכם, ואם לא נאמר אדם הייתי אומר כשם שארבע מראות נגעים אלו הם לישראל מזבח כפרה כך הם באים על האומות לכפרה על כן אמר אדם ודווקא לכם באו לכפרה אבל לא לעו"ג כי מה שבאין על העו"ג אינן באין אלא לכדי שלא יחרף צר את ישראל לאמר אומה של מצורעים אתם אבל לא לכפרה לכך נאמר בקרבנות אדם כי יקריב מכם למעט העו"ג מן הכפרה מכל וכל משא"כ כאן שלא מיעט העו"ג אלא מן הכפרה מצד הנגעים אבל לא מן הנגעים עצמם: