שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת כי תשא · מאמר קמג
מדרש הילקוט על פסוק ונתנו איש כופר נפשו
ומה שנאמר תחלה ונתנו איש וגו' ואחר כך אמר זה יתנו והל"ל ונתנו איש כופר נפשו מחצית השקל כו' ולמה כפל הנתינה, מבואר ע"ד המדרש שמסיק בילקוט כשאמר הקב"ה למשה ונתנו איש כופר נפשו כו' ר' יהודה בר אלעאי אומר שמשה היה סבור שיתן כל אחד ככר כסף כו' ר' יוסי אומר מן מוציא שם רע אתה למד כו' ריש לקיש אומר מן האונס אתה למד כו', ר' יהודא בר סימון אומר משור נגח אתה למד כו' א"ל הקב"ה חייך לא ככר כסף ולא מאה כסף ולא חמש שקלים ולא שלשים שקלים אלא זה יתנו מחצית השקל כו' לפיכך מתחלה אמר לו הקב"ה ונתנו איש כופר נפשו לא פירש הקב"ה למשה כמה יתנו כי אמר מסתמא משה יבין מעצמו שכופר זה יהיה מחצית השקל, לפי שחטאו בחצי היום וא"כ כשראה הקב"ה שמשה טעה בנתינה זו וחשב כופר זה הוא ככר כסף או מאה כסף למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ולמר כדאית ליה על כן חזר הקב"ה ופירש לו זה יתנו דוקא זה ולא מה שחשבת אתה ככר או ק' או נ' או ל' שקלים, אך כדי לפרש מחלקותם אומר אני לפי שישראל עברו על ע"ז ג"ע ש"ד ולשון הרע, כי מן ויקומו לצחק למידין ג"ע שפיכות דמים, ומן קול ענות חרופין וגדופין אנו למידין לשון הרע והכל מודים שכופר זה. הוא ודאי על החמורה שבכולן ואגבו יתכפרו כולם זולת ששיעור הכופר הוא כנגד החמור שבהם על כן פליגי איזו מהם חמור, כי רב יהודא סובר מסתמא כופר זה על ע"ז שעשו על כן שיעורו ככר כסף כי לפי שאמר מלך ארם אלהי הרים אלהיהם ולא אלהי עמקים על כן נאמר למלך ישראל והיה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול על ששלח נפש החוטא שכפר באלהים ואמר כי לא אלהי עמקים הוא רוצה לומר אינו משגיח בשפלים, וזה היה חטא עושי העגל שאמרו אין עיני ה' משוטטות בכל הארץ להשגיח על עניניהם לילך לפניהם ע"כ אמרו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי אלהים אלהי הרים לבד משגיח רק בעליונים ע"כ הזכיר משה בתפלתו ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים כי מצרים יטענו גם כן טענה זו לומר אלהי הרים הוא ושם ממשלתו על כן הוציאם ממצרים להוציאם מן העמק אל ההרים מקום ממשלתו ולהרגם שם, וסבר ר' יהודא ע"ז חמורה מכולם על כן חשב משה שמסתמא כופר זה ע"ז, ורבי יוסי אומר מן מוציא שם רע אתה למד ששיעורו ק' כסף כי לשון הרע מגדיל עונות כנגד ג' עבירות ע"ז ג"ע ש"ד אם כן חטא קול ענות חמור מכולם ומסתמא בעבורו היה הכופר, אמנם ריש לקיש סובר מן האונס אתה למד ששיעורו חמשים כסף ואנחנו אנסנו הדיבור לא יהיה לך כו' דעתו לומר שחשב משה שכופר זה היה על גילוי עריות דהיינו מאנסים וזה חמור שבכולם לפי שהדברות היו תמשה מול חמשה לא תנאף כנגד לא יהיה לך כי מאן דעבד הא נפל בהא ואם כן יש בו עון כפול גילוי עריות וגם עבודה זרה כאילו עבר על שניהם כאחד וזה וודאי חמור מעבודה זרה לבד וחמור גם מלשון הרע שאין בו עון כפול שאף על פי ששקול כנגד שלשתן מכל מקום אינן בו בעצם וממש אבל חטא דלא תנאף יש בו ממש גם חטא דלא יהיה לך והיינו שאמר ואנחנו אנסנו הדיבור לא יהיה לך כו' מה ענין האונס אל הדיבור לא יהיה לך אלא כדאמרן, רבי סימון אומר מן שור נגח אתה למד כי שור ההורג נפש אדם כופרו שלשים שקל כך עגל זה שנאמר בו וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב ושור זה המית את חור כי הוכיחם שלא יעשו נבלה זו והרגוהו ודומה כאילו שור זה נגחו והמיתו וכבר ידעת כי לא תרצח כנגדו אנכי ה' אלהיך כי רוצח הוי כאילו ממעט הצלם והדמות וזה ודאי גדול מן העובר על לא יהיה לך כי הוא נוגע בצלם ודמות וחטאתו גם כן כפולה על כן הוא חמור מכולם על כן חשב שכופר זה לשון שקל, וכשראה הקב"ה שמשה טועה בדבר פירש לו זה יתנו כדרך שבארנו בכלי יקר שהטעם בו להסיר הסבה ואז ממילא יסור המסובב