אור ברסלב
שפתי דעת פרשת יתרו › מאמר קיח

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת יתרו · מאמר קיח

מאמר קיז

מדרש הרבתי על פסוק ומשה עלה אל האלהים

וברבתי מסיק על פסוק ומשה עלה אל האלהים באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עשה הקב"ה קלסתר פניו של משה דומה לאברהם אמר להם אי אתם מתביישים ממנו לא זה שירדתם אצלו ואכלתם בביתו אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא נתנה לך התורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם זה אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים, באור הדבר שמשה עלה למרום והיה שם בלא אכילה ושתיה כמלאכים על כן נתקנאו במשה שעלה מעצמו עד מדריגת האלהים להיות דומה למלאך ע"כ השיב להם הקב"ה. כשם שירדתם אצלו ואכלתם בביתו כדי שלא לשנות מן המנהג כך משה עלה לכאן ואינו אוכל ושותה כדי שלא לשנות מן מנהג שלכם כי מן מלאכים דאברהם ומן משה למדו במדרש שאל ישנה אדם מן המנהג וכדי להשקיט תלונת המלאכים אמר כן לומר שההר רמז לאברהם שיסברו לומר כי זהו אברהם אבל לפי האמת אינו אברהם ולא הזכיר את אברהם ברמז אלא כדי לומר למשה שבזכות אברהם זכה למדריגה זו ולא מצד הכנתו כאמור וראיה לדבר שעיקר ההכנה היא הפרישות מענייני אכילה שהרי נא' ויכסהו הענן ששת ימים וארז"ל כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו והיינו לפי שהיו מעכבים על ידו מלקבל שפע הנבואה, והתורה דת אש כי התורה ממרקת ומצרפת חומר האדם כמ"ש כמטהר ומצרף ועל כן ירד ה' באש על כר סיני כי התורה לקוחה מן אש שחורה ולבנה שלמעלה, ועל כן נתגייר יתרו ע"י ששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ומתן תורה כי בשלשתן הכיר מלכותו יתברך בכל ג' עולמות, בקריעת ים סוף נודע לו ממשלתו בכל הארץ אשר שם מקום כל המימות, ובעמלק העמיד לו הקב"ה החמה למשה ואז נודע לו ממשלתו גם בעולם האמצעי, ובמתן תורה נודע לו ממשלתו גם בעולם העליון הן מצד שאז בא ה' וכל קדושיו עמו כמ"ש רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש הן מצד שהתורה חמדה גנוזה לו תחת כסא כבוד וניתנה באש עד שאמרו האומות שמא מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא וראיה לזה ממ"ש באותו מזמור קול ה' חוצב להבות אש וגו' והשיב להם בלעם ה' עוז לעמו יתן התורה וא"ת אכתי קשה למה נתנה במים ובאש על זה אמר ה' יברך את עמו בשלום כי לכך עשה ה' שלום בין אש ומים להורות כי סגולת התורה שכל נתיבותיה שלום כמ"ש ויחן שם וגו' כאיש אחד כו' וכתיב או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי ורז"ל למדו מן פסוק זה שכל העוסק בתורה לשמה משום שלום בין פמליא של מעלה ושל מטה, ואולי נרמז זה במה שנאמ' וישאלו איש לרעהו לשלום ומי הקרוי איש זה משה ור"ל משה שאלו אם בא לקבל לא שנקראת שלום, אע"פ שכבר אמר יתרו אני חותנך יתרו בא אליך וגו' ולא אמר עם אשתך ושני בניה אלא גם בלא אשתך ובניך הייתי בא והיינו להתגייר מ"מ שאלו משה אם לשלו' בא או מחמת יראה שמלחמה לה' בעמלק מדור דור ויתרו ישב בצידו כנזכר למעלה, ומה שדרש לקחת מתנות באדם בזכות אברהם שנקרא אדם וקשה וכי שאר אדם אינו נקרא אדם ועוד קשה שבכל מקום מזכיר בני אדם וכאן באדם ונראה לפרש ע"ד שאמרו המלאכים במתן תורה על משה מה לילוד אשה בינינו והיינו שטענו על שמשם נמשכה לו הטומאה והעדר הקדושה מזה נשמע שאדם הראשון שלא היה ילוד אשה היה ראוי לקרון כל עור גופו קודם שחטא ולקבל התורה וכן משה עלה למרום ולקח מתנות באדם כאלו היה אדם הראשון שאינו ילוד אשה מאחר שנתמרק מן החומר וכן אברהם שנתגייר וכל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אבל תולדה חדשה זו אינה מן שום אשה על כן נתדבקה הקדושה באברהם דומה לקדושה שהיתה באדם הראשון קודם שחטא כי לא היה בו פגם זה שהרי לא מן האשה נולד והמלאכים חשבו שהוא ילוד אשה כסתם בני אדם על כן צר הקב"ה קלסתר פניו באברהם שנולד מחדש ונקרא בשם סתם אדם כאדם הראשון ומאז הניחוהו המלאכים כי מעלת אברהם אב המון גוים כאדם הראשון כבר היתה ידוע להם מאחר שאכלו בביתו כי מסתמא לא אכלו כי אם במקום קדוש הה"ד לקחת מתנות באדם ועל דרך זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה אתם קרוין אדם כו' כי כל צדיק יכול להשלים את עצמו להיות במדריגה זו כאברהם ומשה, וטעמו של דבר כי התורה מקור חיים והיא הפך של ילוד אשה שנאמר אדם ילוד אשה קצר ימים וגו' לפי שהוא מורכב מן ג' שותפין וכל מורכב סופו להפרד אבל אדם הראשון אף על פי שגם הוא מורכב מן ד' יסודות וחיבור נשמה לגוף מ"מ מאחר שמקור כולם מן אל חי היו על כן היה אפשרי לו להיות חי לעולם אילו לא חטא לכך אמרו מה לילוד אשה בינינו עד שהשיב להם הקב"ה כי זה אברהם שנתגייר והיה דומה כאילו לא נולד מן אב ואם שהרי פטרו הכתוב מן כיבוד אב ואם וק"ל, ונקרא אב המון גוים כאילו היה הוא אדם הראשון:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה