אור ברסלב
שפתי דעת פרשת וישב › מאמר נה

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת וישב · מאמר נה

מאמר נד

מדרש הרבתי על לא שקטתי וגו' ויבא רוגז

וזה נוסח המדרש ברבתי אמר רב אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוים ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג אמר לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעה"ב אלא שהם מבקשים לישב שלוה בעולם הזה, תדע שכך הוא, כי אבינו יעקב על ידי שבקש לישב בשלוה בעוה"ז נזדווג לו שטנו של יוסף. וישב, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי לא כלותו מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה ויבא רגז בא עלי רוגזו של יוסף עד כא לשונו, מה שהזכיר לכון רוגז יתכן לפרש שלשון רוגז הוא גיהנם שנקרא יום עברה שנ' יום עברה היום ההוא כי יעקב היה בטוח שאם לא ימות אחד מבניו בחייו לא יראה פני גיהנם ועל ידי שהיה סבור שיוסף מת היה מתירא מן הגיהנם שנ' כי ארד אל בני אבל שאולה, ואם כן ענינו של יוסף גרם לו שהיה מפחד מן יום עברה וזעם ורוגז, ובאה לו דאגה זו לפי שאמר הקב"ה לאברהם במה תתרצה וידונו בניך בגלות או בגיהנם אברהם בירר לו הגלות כו' וכמו שנאמר וישלחהו מעמק חברון מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון ואין לשון עמוק יוצא מידי פשוטו כי לשון עמק מדבר או בגיהנם שנקרא שאול עמוקה או גלות והצרות שנקראו ג"כ עמק ושאול מלשון וחיי לשאול הגיעו,, ומתהומות הארץ תשוב תעלינו ואברהם בירר לו עמק הגלות במקום עמק הגיהנם על כן נקראו הגלות עמק חברון כי עמק זה הוא העצה של הצדיק הקבור בחברון אשר יעץ לברר הגליות והיינו גרות ושעבוד מצרים אשר נתגלגל על ידי שליחות זה של יוסף, וחשב יעקב למאי נ"מ הבטיחני הקב"ה שאם לא ימות אחד מבני בחיי שנא אראה פני גיהנם הלא אם אקבל עלי גרות ושעבוד בעולם הזה אני את נפשי הצלתי מן הגיהנם כי כך הותנה עם אברהם כי מאן דעביד הא לא נופל בהא אלא וודאי שהבטחה זו היתה אף אם לא אהיה בכלל הגרות ושעבוד מ"מ אנצל מן הגיהנם כשלא ימות אחד מבני בחיי על כן מלאו לבו לישב בשלוה כתושב לא כגר ושטר חוב של כי גר יהיה זרעך אפשר שיתקיים בבניו, והקב"ה לא כן חשב דאם כן כדי למלאות ח' שנה בהכרח יתארך הקץ ודור רביעי לא ישובו הנה ואיה הבטחתו, על כן הקרה ה' לפניו ענינו של יוסף שהיה יעקב סבור שהוא מת ועל ידי זה יעלה על ראשו מורא הגיהנם שכן אמר כי ארד אל בני אבל שאולה וכדי להנצל מן הגיהנם יקבל עליו גליות גרות ושעבוד ולא יבקש לישב בשלוה כדי למהר לפרוע שט"ח של כי גר יהיה זרעך או כדי שכל שכרם יהיה מתוקן להם לעולם הבא ולא יאכלו בעה"ז לא מיניה ולא מקצתיה ואף על פי שאין סמך מן הפסוק על הבטחה זו ליעקב מכל מקום אומר אני שיש סמך מדברי קבלה שנאמר כה אמר לבית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יאירו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי וגו' וארז"ל שיעקב פדה את אברהם מן כבשן האש וכבר אמרנו למעלה פרשת לך לך שפדיון זה היה על ידי זרעו של יעקב שהיתה מטתו שלימה ועל כן אמר הפסוק שאם יעקב הציל את אברהם מן כבשן האש על ידי זרעו ק"ו שיעקב עצמו יהיה ניצול מן תנור אש של גיהנם על ידי זרעו לכך אמר לא עתה יבוש יעקב רצה לומר לשון לא עתה מורה על הק"ו כי עתה שהציל אחרים קל וחומר את עצמו כי בראותו ילדיו שיעקב רואה כל ילדיו כל ימי חייו אז מעשה ידי בקרבו כדמסיק בילקוט בפ' זו וז"ל אמר יעקב כמה נפרצה ברית השבטים כמה יגעתי להעמיד י"ב שבטים כל מעשה הקב"ה כנגד י"ב שבטים י"ב מזלות י"ב חדשים י"ב שעות ביום לכך נאמר כי בראותו ילדיו אז מעשה ידי בקרבו והיינו המזלות, וזה מה שנראה לי להביא סמך מן הפסוק, ועוד יש ליתן טעם בדבר כי הגיהנם נברא ביום שני הוא היום שבו נברא המחלוקת שמע מינה שערוך מאתמול תפתה לכל פירוד ומחלוקת, ובענין י"ב שבטים מסיק ברבתי פרשת ויצא אם האבנים מתאחות יודע אני שאני מעמיד י"ב שבטים כו' ואם כן בזמן שיעקב רואה כל בניו בחייו וכשנסתלק יעקב מן העולם. אז עדיין כל בניו בחיים ולא נפרדו עדיין אז אינו רואה פני גיהנם כי נסתלק בלא פירוד ומחלוקת ומטתו שלימה קיימת אבל אם ימות אחד מהם נתפרדה החבילה ואז אפשרי לו ליפול אל הגיהנם אשר הוכן אל המחלוקת אשר בו תלוי גם קיים כל העולם הכלול במספר י"ב כנגד י"ב שבטים, לכך נאמר וישלחהו מעמק חברון רמז שעל ידי שליחות זה יהיה יעקב מתירא מן עמק הגיהנם אשר להצלתו יקבל עליו עול גלות אשר חשב יעקב להנצל על ידי חברון חיבור כל בניו בחייו אשר יצילו מיד עמק הגיהנם כאמור, וכפי הנראה שמדרש הנ"ל רוצה לתרץ את יעקב איך ביקש לישב בשלוה בעולם הזה וכי לא ידע יעקב שאין שכרן של צדיקים בעה"ז ואדם לעמל יולד על כן דרש פסוק לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה וחשב יעקב אחרי שכבר קיבל יסורים השייכין לצדיקים ע"י עשו ולבן ודינה אם כן יאמר הקב"ה די לצרותיו ויכול לישב בשלוה כי ע"י עשו לקה בממונו הן ע"י הדורון הן ע"י שגזל אליפז בנו הכל מידו ועל ידי לבן לקה בגופו שנ' הייתי ביום אכלני חורב וגו' וע"י דינה לקה בכבודו כי חרפה לו להזדווג בתו עם איש לו ערלה וחשב שכבר נפטר מן היסורין ורב מהיות קולות אלהים וברד ועל כן חשב שלפחות כי יזקין ישב בשלוה מכל מקום ויבא רגז רוגזו של יוסף, כי לעולם לא רצה ה' שישב בשלוה אפילו אחרי אשר עברו עליו כבר תלאות רבות בגופו ובממונו ובכבודו מכל מקום הביא ה' עליו רגזו של יוסף שלא ישב בשלוה כלל כדי שיקח כל שכרו לעולם הבא, ותדע כי עשו בגמטריא שלום, יעקב וישראל בגימטריא שלום ושלוה, וזה כי שלום נאמר על טובות העולם הזה כמו שנאמר אך שלום יהיה בימי, כי כל אדם מדיני בטבע וצריך לחברת הבריות, והמחלוקת מהרס המצב על כן הכל צריכין אל השלום בעולם הזה ולשון שלוה מורה על אדם יחידי שיש לו שלימות המצוי בעצמותו כמ"ש שלו הייתי ויפרפרני וזה אמר איוב על שהיה שלו בעצמותו על כן לשון שלוה מורה על העולם הבא שיש לכל צדיק מדור בפני עצמו, על כן עשו שבחר לו לחלקו העולם הזה לאמר הנני הולך למות כו' ואך שלום יהיה בימי על כן עשו עולה למספר שלום אבל יעקב בחר לחלקו העולם הבא הרמוז בשלוה ומכל מקום הוא צריך גם לשלום העה"ז שלא יטרידהו דבר מן קניית שלימתו בעה"ז על כן עולין שני שמותיו יעקב ישראל למספר שלום ושלוה, ורמז לדבר יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך כי העולם הזה דומה לפרוזדור מקום שכל אנשי החיל הולכים בו והעולם הבא דומה לטרקלין דהיינו ארמנותיך, וזה"ש למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, כי בעולם הזה האדם מדיני בטבע וצריך לאחזת מריעיו, למען בית ה' אלהינו היינו ארמנותיך אבקשה טוב לך רצה לומר טוב שהוא לך לבדך ואין לזרים אתך והוא לעולם שכלו טוב ועל זה אמר שאלו שלום ירושלים היינו ירושלים שלמטה ישליו אוהביך בירושלים של מעלה לעה"ב יהי שלום בחיליך כו' על כן אמר בזמן שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעה"ז ר"ל אם יקבלו טובות העה"ז ינוכה להם מחלקם השייך להם לעולם הבא והיינו שמבקשים השלוה השייכה להם בעולם הבא הם מבקשים אותה בעולם הזה כי ינוכה להם מן אותה שלוה

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה