שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת וישב · מאמר נד
וישב יעקב וגו'
וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, תרתי למה לי וכי עדיין לא ידענו שארץ כנען מגורי אביו, וע"ק דהל"ל בארץ אשר שם גר אביו כי מגורי משמע שהמקום מיוחד לכך להיות מגור לאביו ונראה שבא לתרץ את יעקב מה שנאמר בו לשון וישב כאילו רצה יעקב לעשות העה"ז עיקר ולישב בו ישיבה של קבע ודרך זה לא יתכן ליעקב ולבני גילו ויותר מהמה בשכבר מצינו איך נתחבט אותו זקן בחלוקה אשר עשה עם עשו אחיו באמרו אליו נסעה ונלכה ואלכה לנגדך בשוה לך להיות כמוני כמוך מחזיקים בנחלת העה"ז והשיב לו יעבור אדוני לפני עבדו לקבל שכרו תחילה בעולם הזה ואני אתנהלה לאטי בעולם הזה כו' ואיך נהפכה דעתו של יעקב כרגע וביקש לישב בשלוה גם בעה"ז, על כן בא כמתרץ ולומר שאין פי' לשון וישב ישיבה של שלוה בעה"ז אלא פירושו כמו שנאמר ישב עולם לפני אלהים כי ארץ ישראל מסוגל בכך כי שם מקום מיוחד להשראת השכינה וכל הארץ נקראת ארץ הקדושה כי מטעם זה נבחרה כל הארץ להיות שם מגורי אביו יצחק שנתקדש בהר המוריה ודינו כעולה תמימה שנפסלה ביוצא חוץ לעזרה כך לא היה ח"ל כדאי ליצחק כי היה נפסל ביוצא ואם כן יש לכל הארץ ההיא דין מקום המקדש ומקדש כל מה שבתוכו ע"כ הקדושים אשר בארץ המה עושים דירת ח"ל עראי ודירת א"י קבע כי מטעם זה גם לאברהם לא עלתה בחשבון עשר שנים של ישיבת ח"ל לפי שהצדיקים אינן עושין קבע מן ישיבת ח"ל אלא ישב עולם לפני אלהים בארץ הקדושה ולפי זה אין לשון וישב מורה על שעשה דירת העה"ז קבע ועיקר, אלא בא למעט ח"ל כאמור, ועל כן נקט מגורי אביו ליתן טעם על ישיבתו ולומר שלכך עשה ישיבה זו קבע לפי שהעם היושב בה דומה כאילו ישב לפני אלהים כי מטעם קדושתה נבחרה להיות שם מגורי אביו אשר יש לו דין עולה כאמור על כן חשב שהיושב בה כאילו ישב מולם לפני אלהים ולכך אמר מגורי לשון רבים כי קודם שנבחר ירושלים מקום המקדש היתה כל הארץ כשרה לקרבנות על כן כל מקום מן הארץ היה ראוי להיות מגור לאביו כי דווקא אחר אשר בחר ה' מכון לשבתו נאמר השמר לך פן תעלה עולתך בכל מקום אשר תראה אבל קודם לכן היתה כל הארץ ראויה לכך על כן היתה גם כן כל הארץ ראויה להיות שם מגורי אביו, ולפיכך נאמר בעשו וילך אל ארץ כי הוא מאם בבכורה אשר בה תלויה העבודה וע"כ מאס גם בארץ המיוחדת לעבודת הקרבנות ולדעת המדרש בקש לישב בשלוה כו' יש לפרש בהפך זה שהפסוק מאשים את יעקב שבקש לישב בשלוה במקום מגורי אביו ר"ל הקב"ה אמר לאביו גור בארץ הזאת לקבל עליו תנאי בעה"ז והוא לא עשה כן אלא בקש לישב בשלוה וא"ת מנא לן לומר כן שלשון גור בארץ נאמר על שיהיה בעה"ז כגר ודלמא לשון גור כפשוטו ואינו מדבר בגרות העה"ז אלא בסתם גרות כי כל הדר בארץ נכריה נקרא שם גר, על זה אמר בארץ כנען הרי זה ארץ כנען מן הדין שיצחק אינו שם גר אלא תושב כפירש"י פ' חיי שרה על פסוק גר ותושב אנכי עמכם אם תרצו הריני גר ואם לא אטלנה מן הדין כתושב כו' ואם כן למה אמר לו הקב"ה גור בארץ אלא וודאי שאמר לו לשון זה על שיהיה כגר בעה"ז ויעקב בקש לישב בו כתושב ע"כ קפצה עליו רוגזו של יוסף כו'