שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת ויקרא · מאמר קסד
באור ונתח אותו לנתחיו וגו'
ובזה נראה לי ליישב למה נאמר אצל הבקר את הנתחים את הראש ואת הפדר שלא בשנוי ואחר כך נאמר וקרבו וכרעיו בכנוי ובלשון נוכח, ובמין הצאן נאמר בהפך זה ממש את ראשו ואת פדרו ואח"כ נאמר והקרב והכרעים שלא בכנוי, אלא שכל בנוכח קאי על האדם וכל שלא בנוכח קאי על הבהמה וראיה לזה מדקאמר בצאן ונתח אותו לנתחיו את ראשו ואת פדרו ולנתחיו היינו כנגד נתתי האדם על כן מה שסמך לזה את ראשו ואת פדרו מוסב גם כן על האדם ממילת שמרן שכל מקום שנאמר שלא בנוכח מדבר בנתחי הבהמה וגם את זה לעומת זה משה האלהים, שכל נתח ונתח של הבהמה יכפר על כל נתח ונתח שכנגדו באדם, ואלו נאמרו כולם בכנוי או כולם שלא בכנוי הייתי מפרשם כולם על הבהמה לחוד, וא ואילו הי' נכתב אצל הבקר הכל שלא בכנוי ואצל הצאן הכל בכנוי לא הייתי נותן את החמור זה לזה אלא הייתי אומר הטעם שהבקר מסתמא העשיר מביאו ואינו דומה כאילו הקריב נפשו אבל הצאן שמביאו מי שאינו עשיר ודומה כאילו הקריב נפשו כמנחה שמעלה עליו הכתוב כאילו הקריב נפשו, ואילו אמר איפכא בבקר הכל בכנוי הייתי אומר לפי שדמיו מרובים ע"כ דומה כאלו הקריב מגופו מש"כ בצאן על כן הוצרך לכתו' בשניהם בכ"ח מהם מקצתו בנוכח ומקצתו שלא בנוכח ואז בע"כ הוצרך בשניהם ליתן את האמור בזה אל השני וכן נהפך כי אין שום סברא לחלק בין פדר וראש לקרב וכרעים וכ"ש שקשה להפך הסברות על כן מוכרח לומר שבא להורות שכל נתחי הבהמה קריבין מול נתחי האדם, אבל בעוף שנאמר בו והסיר את מראתו בנוצתה שהיה משליך הקרבים לפי שהעוף ניזון מן הגזל א"כ אין כאן קרב מול קרב כמו שיש בבהמה כי אין קרבי העוף נקטרים למזבח על כן לא הזכיר במין העוף מכם כי אין כולו מכם ממש רק בבהמה לכך נאמר אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' ומטעם זה אין ביתור בעוף כמו בבהמה שנאמר ושסע אותו בכנפיו לא יבדיל: