אור ברסלב
שפתי דעת פרשת ויקהל › מאמר קמט

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת ויקהל · מאמר קמט

מאמר קמח

רבותינו אומרים אין פרשה שנאמר ויקהל בראשה כו'

ובילקוט ריש פרשה זו מסיק וז"ל רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחלת התורה עד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת וליכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד ולהורות את בני ישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני, ומכאן אמרו משה תקן לישראל שהיו דורשין בענינו של יום הלכות הפסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות החג בחג, אמר משה לישראל אם אתם עושין כסדר הזה הקב"ה מעלה עליכם כאלו המלכתם אותי בעולמו שנאמר ואתם עדי ואני אל, וכן דוד הוא אומר בשרתי צדק בקהל רב וכי מה היו ישראל צריכין בימי דוד והלא כל ימיו היו מעין דוגמא של משיח אלא שהיה פותח ודורש לפניהם דברי תורה שלא שמען אזן מעולם עד כאן לשונו, וקשה למה נקט בעלי אגדה במדרש זה יותר מבשאר מדרשים ועוד קשה למה נקט דווקא קהילות גדולות והיכן רמוזים בפרשה כל הדברים שנזכרו במדרש ועו"ק דברי תורה איסור והיתר היינו דברי תורה היינו איסור והיתר ולמה נקט איסור והיתר יותר מן שאר מצית שבתורה שאין לשון איסור והיתר נופל עליהם כמו אכילת מצה ועשיית סוכה ולולב ודומיהן וע"ק מנלן משה תיקן לדרוש דווקא בענינו של יום, ויתר כל הפרטים הנזכרים במדרש צריכין ביאור, ונראה שבעל מדרש זה בא לתרץ כמה קושיות בפסוקים אלו א' מה שנאמר ויקהל בראשה, ב' אלה הדברים אשר צוה ד' לעשות אותם ששת ימים וגו' איך נופל לשון עשי' על השביתה שאין בה עשייה וכן בפסוק לעשות את השבת לדורותם, ג' למה רמזה התורה ל"ט מלאכות באלה הדברים דבר דברים הדברים בצירוף אלה, ועוד מהו שבתון לד':

הישוב על כל זה ע"ד המדרש

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה