אור ברסלב
שפתי דעת פרשת ויגש › מאמר סט

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת ויגש · מאמר סט

מאמר סח

שיר מזמור לבני קרח וגו'

שיר מזמור לבני קרח, כי להם נתבצר מקום גבוה בגיהנם וידעו שזכות בית המקדש מציל מן דינה של גיהנם על כן אמרו מזמור זה על גדולת בית המקדש שבחר ד', ותדע כי מזמור זה אמרו הלוים בשיר ביום שני לפי שביום שני נברא הגיהנם והמקדש מציל מן הגיהנם על כן אמרוהו ביום שני, וזה"ש גדול ד' ומהולל מאוד כי כשהקב"ה עושה דין ברשעים אז גדול ד' ומהולל מאוד, כמו שדרשו רז"ל מסכת ערובין פרק ב' על פסוק עוברי בעמק הבכא הכל מודים ומשבחים ואומרים יפה תקנת' גיהנם לרשעים כו' לכך נאמר ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשו כמארז"ל ג' פתחים לגיהנם אחד בירושלים שנאמר אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים לפי ששם המקדש והקרבנות המצילין מן הגיהנם על כן פתח ה' פתח לגיהנם במקום שההצלה מצויה ואחד במדבר לזכור לישראל זכות התורה שקבלו במדבר ואחד בים לזכור לישראל זכות האמונה שקבלו עליהם בים סוף, ויש לפרש ששניהם תורה וקרבנות מצילין מן אש של גיהנם כי הקרבנות אש המזבח מציל מלהכניס איש מישראל באש של גיהנם באותו פתח שבירושלים והתורה אש דת הניתן במדבר מצלת מלהכניס איש מישראל באש של גיהנם דרך הפתח שמדבר, ומה שקידשו השם על הים מציל מלהכניסם לאש של גיהנם דרך פתח שבים כי המים מכבין האש, ונראה שמטעם זה הבטיח הקב"ה את יעקב שכל זמן שלא ימות אחד מבניו בחייו שלא יראה פני גיהנם כמבואר למעלה פרשת וישב ראייה לזה מן פסוק כה אמר ד' לבית יעקב אשר פדה את אברהם וגו' כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו וגו', וטעם לדבר שכל פתח של גהנם יש לו ד' רוחות הרי י"ב רוחות ונמצא י"ב בניו יתחלקו ג' לכל רוח כסדר הדגלים והרי כל פתח של גיהנם מסובב מן ד' שבטים ובכל רוח שמלאכי חבלה ירצו להוליכו לגיהנם שם יעמוד לו זכות אחד מבניו להצילו, אבל אם ימות אחד מהם בחייו הרי יש כאן רוח אחד פרוץ מן י"ב רוחות של ג' פתחי הגיהנם, ונראה שמטעם זה הראה ד' ליעקב כשלקח י"ב אבנים מראשותיו ונעשו אבן א' מראה הסלם שהיו בו ד' מלאכים עולים ב' ויורדים ב' והבטיחו בברכת ופרצת ימה וקדמה וגו', וכבר בארנו למעלה פרשת ויצא המדרש האומר שהראה לו שליש חוץ לעולם כי כל מלאך שליש העולם נמצא ג' שלישים תוך העוה"ז כדי להצילו מן ג' פתחי גיהנם הפתוחים בג' חלקי העולם שליש ישוב שליש מדבר שליש ים ושליש רביעי המלוים אותו לעוה"ב על כן נאמרה לו גם הבטחה זו מן ד' רוחות שעל י"ב שבטי ישראל אבני נזר יהיה מסובב מן כל ד' רוחות של שלשה פתחים שיש לגיהנם ועוד שי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות המשמשים בי"ב חדשי השנה ואם כן באיזו מזל כלומר באיזו חודש שימות יהיה לו מזל אחד המגין עליו מן הגיהנם דהיינו זכות בניו אשר גרמו גם הצלת אברהם מן כבשן האש ק"ו שיצילו את יעקב אביהם כמו שכתוב לא עתה יבוש יעקב בלשון עתה רמז אל הק"ו ורוצה לומר אם להלן כך ק"ו עתה ליעקב כי בראותו ילדיו אז מעשה ידיו בקרבו י"ב מזלות מעשה ד' בקרבו והמה יגינו ויליצו בעדו, לכך אמרו בני קרח אשר ירדו לגיהנם דרך הפתח שבמדבר שיר מזמור על בית המקדש המציל גם מן הפתח אשר בירושלים בחשבם כי למעלת המקום הזה נתווכחו עליו המלכים יהודה ויוסף, ואמר יפה נוף משוש כל הארץ על בית המקדש והקרבנות ששחיטתן בצפון זה"ש הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב אלהים בארמנותיה נודע למשגב, כי עיקר בנין בית המקדש היה לקדש שם שמים על ידו כי שם נודע ד' למשגב, והמופת על זה כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף עברו יחדיו כ"א נתמלא עברה על חבירו, כי כ"א היה בו חלק מן השם על שקדשו שם שמים זה בצנעה וזה בפרהסיא על כן חשב כ"א שהוא ראוי שתהיה השכינה שבחלק בנימין בחלקו,, ואם תאמר מנין ידע יהודה שיוסף נתכוין לזה שהרי לא ידע שזה יוסף, תשובה לדבר המה ראו כן תמכו כי בזמן שיתמהו איש אל רעהו הרגישו האחים בדבר כשהושיב את בנימין אצלו ותרב משאת בנימין חמש ידות כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון וחסרו במקדש שני והם ארון ואורים ותומים כו' ושם מקום השכינה בחלקו של בנימין ויש בשכינה חמשה דברים שנר אלהים נשמת אדם דומה לה כדאיתא במסכת ברכות, ועוד נתן מופת שני על זה ואמר נבהלו נחפזו מאחר שכך קרה שם שנבהל אחיו ומן בהלה זו יוקח ק"ו על בהלה של יום דין האחרון להנצל מדינה של גיהנם ומאחר שדווקא במקום זה הקרה ד' לידם ענין זה ש"מ שגם ענין הויכוח שהיה ביניהם היה גם כן מענין זה והיינו המקדש המכפר על יום עברה של גיהנם לפיכך רעדה אחזתם שם, מלת שם דייקא רוצה לומר מה שקרה הרעדה שם ולא במקום אחר מזה יוקח ראיה כאמור, וממה שאמר רעדה אחזתם שם מכאן מצאו מקום לדרוש הק"ו אע"פ שאין סמך מן התורה אל הקל וחומר מ"מ יש לו סמך מדברי קבלה שאחר שאמר נבהלו נחפזו המדבר במה שנבהלו אחי יוסף מפניו על זה אמר כאן שמלבד סתם בהלה זו שם אחזתם עוד רעדה שניה והיינו מן יום הדין הבאה בק"ו מן בהלה זו והוסיף לומר חיל כיולדה ע"ד דרז"ל מסכת ברכות פרק א' רני עקרה לא ילדה שלא ילדה בנים לגיהנם על כן כאן כשראו אחי יוסף איך כל כך נבהלו מן יוסף ק"ו שיש להם לדאג מן יום הדין ומן עונש הגיהנם דהיינו חיל כיולדה מיראה פן ילדו בנים לגיהנם כי לא יצדק לפניו כל חי כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו וגו' לכך אמר ברוח קדים תשבר אניות תרשיש ר"ל ברוח גדולה הבא מדרך הקדים קדמונו של עולם ע"ד ויסע לוט מקדם והוא ישבר אניות תרשיש הן צבא השמים י"ב מזלות דהיינו תרי שש הן מלאכי' ממש אשר גויתם כתרשיש כולם ישבר ולא יוכלו לעמוד בדין אף כי אנוש נתעב ונאלח ועל זה אמר כאשר שמענו מפי השמועה מענין ויכוח שבין יהודה ליוסף מעלת המקום הזה כן ראינו בעינינו בעיר ה' צבאות וגו' דמינו אלהים חסדך בקרב היכליך לבד אבל אין הדבר כן אנא כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך כי מן המקדש יתפשט השפע לכל העולם על כן ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך יי כי על ידי המקדש ינצלו מן משפט הגיהנם סובו ציון והקיפוה וגו' למען תספרו נדור אחרון יום הדין של אחרית הימים כי זה אלהים אלהינו הוא ינהגנו עצמות בזריזות כהדין עולמתא במחול שיעשה הקב"ה לצדיקים לעתיד, ואחר כך דרש פסוק אחד באחד יגשו על יהודה ויוסף אף על פי שפסוק זה נאמר בלויתן שכרן של צדיקים לעה"ב מ"מ דרשו גם על יוסף ויהודה לומר שבזכות שיגשו זה בזה ויהיה שלום ביניהם יזכו למקדש המצילם מן דינה של גיהנם ומנחילם העה"ב הרמוז בלויתן כדעת המדרש ברבתי:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה