שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת וזאת הברכה · מאמר שעא
באור פסוק שמח זבולון וגו'
ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך וגומר שנ' עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק ושפוני טמוני חול קשה מה ענין פסוק עמים הר יקראו שפרש"י על המועדים אל פסוק שמח זבולון בצאתך ועוד קשה למה קרא לישראל עמים וכפי הנראה שכל האומות מצפים על המועדות אשר בזכותם מתברכין כל תבואות השדה בפסח ופירות האילן בעצרת וגשמי השנה בסוכות וכל הארצות מתמצית ארץ ישראל שותות על כן כל העמים להר יקראו שם יזבחו ישראל ע' פרים לכפר על כל האומות כי שפע ימים ינקו אשר משם מקור כל גשמי השנה אשר מקורם מן חג הסוכות כמ"ש ואם משפחת מצרים לא תעלה לחוג חג הסוכות ולא עליהם יהיה הגשם לכך נאמר בזבולון שישמח בצאת השנה זמן אסיפה ואגב זה נ"ל לתרץ מה שנאמר וחג האסיף תקופת השנה קשה למה אמר בפרשת משפטים וחג האסיף בצאת השנה ובפרשת עקב כתיב ארץ אשר עיני ה' אלהיך דורש אותה מראשית השנה ועד אחרית השנה וזה ודאי בראש השנה וסוכות שבו נדונין על הגשמים קראו ראשית של שנה הבאה וסוף שנה שעברה ולמה תלה הסוף בראשית או אפכא, ונראה שבוודאי בראשית השנה בראם השנה נדונין מה תהא בסופה כפרש"י שם, שהדין של ראשית השנה תלוי בסוף השנה כי אם בזמן אסיפה מרבים בצדקות שנזכרו בפרש' ראה בחג הסוכות ארבע כתות של הקב"ה בזכות זה מתברכין גשמי השנה וא"כ סופו נעוץ בתחלתו ותחלתו נעוץ בסופו כי אם גשמים יורדין ונדונו לטובה בתחלת השנה אז יוכלו לעשות צדקה ברבוי באספם תבואת השדה, וכן לאידך גיסא אם בצאת השנה ירבו בצדקות לפיהן ירבו גשמי השנה לברכה, וזה"ש שלח לחמך על פני המים כו' מסיק ברבתי שיתן לעמלי תורה שנמשלה למים וכן משמע גם בפסוק אשר כם זורעי על כל מים כו' וטעם לדבר שיהיה השכר מדה כנגד מדה ממש שבזכות מים של תורה יתברכו מים של גשמים ע"ד יערוף כמטר לקחי גדול יום הגשמים כיום מתן תורה כו', אבל מכ"מ גם בזכות שאר צדקות יתברכו כל תבואות השדה שכן מצינו שכל המועדות גורמין ברכה בתבואה והיינו מצד הצדקות שעושין בכולם בנדרים ונדבות ומעשרות יתברכו בפסח תבואת הארץ ובעצרת פירות האילן ובחג גשמי השנה: