אור ברסלב
שפתי דעת פרשת וזאת הברכה › מאמר שע

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת וזאת הברכה · מאמר שע

פרשת וזאת הברכה

במדרש הבדל שבין ברכת משה לבלעם

וזאת הברכה אשר ברך משה את בני ישראל, בילקוט בפרשה זו וזאת הברכה אשר ברך משה מוספת על הברכות כולם כשבא בלעם הרשע היה ראוי לברכם שבע ברכות כנגד שבע מזבחות שערך כדכתיב וזבחת עליו וגו' אבוא אליך וברכתיך ולא ברכן אלא שלש שנאמר ברכת ברך זה שלש פעמים אמר לו הקב"ה רשע אתה עינך צרה בברכתן של ישראל יבא משה שעינו יפה ויברך את ישראל שנ' טוב עין הוא יבורך כו', ובמקום אחר בפרשה זו בילקוט מסיק שבלעם ברכם ג' ברכות ואלו הן מה טובו אוהלך יעקב מי מנה עפר יעקב לא הביט און ביעקב, ומשה ברכן ד' ברכות, ואלו הן א' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים, ב' בפרשת שמיני ויבא משה ואהרן ויצאו ויברכו, ג' בפרשת פקידי וירא משה את כל המלאכ' ויברך אותם משה, ד' כאן וזאת הברכה, מדקאמר במדרש ראשון ברכה זו מוספת על הברכות כולם ש"מ שכל הברכות שברכם בלעם אותן הברכות בעצמם ברכם משה ועוד הוסיף ברכה רביעית שנאמרה בפ' זו, ויש להתבונן מה ענין ברכותיו של משה לברכותיו של בלעם, ובטוב ההשקפה הצרופה נראה עין בעין שג' ברכות של משה מכוונין ממש כנגד ג' ברכותיו של בלעם, א' בלעם אמר מי מנה עפר יעקב וגו' ופשוטו מדבר בברכת ריבוי עם שלא יוכל איש למנות ולספור את ישראל, ומשה אמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים, ונראה בברכה זו שבלעם היתה עינו רעה בברכתן של ישראל ומשהעינו טובה, יען כי בלע"לא מצינו שברכ' ממש ושהי"מבקש עליה' שיפרו וירבו כעפר הארץ אלא אמר שכך הוא הענין ר"ל שאמר דרך הגדה כמגיד איזו ענין שישראל רבים הם ואמירה זו היא כעצם ענין הבעלי עין הרע שצועקים על הדיבור ומתוך צעקה זו הוא מכניס בהם עין הרע כמו שבארנו למעלה פרשת בלק על פסוק מברך רעהו בקול גדול וגו' עיין שם, אבל משה שהיתה עינו טובה ברכם ממש והתפלל על שיפרו וירבו אמר יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים וגומר ואמר זו משלי הוא וה' יברך אתכם כאשר דבר לכם כי לא רצה ליתן קצבה לברכתם כמו שפרש"י במקומו, ב' בלעם אמר לא הביט און ביעקב זה על העגל שלא היה לישראל חלק ונחלה בו אלא הערב רב עשאוהו כמ"ש ידע שור קונהו וגו' ישראל לא ידע וגו' ע' כל הענין בילקוט דישעי', וכנגד זה אמר אצל משה בפרשת שמיני ויאמר אל אהרן קח לך עגל וגומר ואל בני ישראל תדבר לאמור קחו לכם שעיר עזים לחטאת ועגל וגו' ודרשו רז"ל כל הענין ההוא שבא העגל לכפרה על מעשה העגל ואחר כפרה זו נאמר פסוק ויצאו ויברכו את העם לומר שאחר שעשו תשובה והביאו עליהם כפרה על העגל אז הם ראוין לברכה, ונראה בזה שבלעם הי' עינו רעה בישראל כי באמת העגל אע"פ שהערב רב היו מתחילין בדבר עבירה מ"מ הרי החטיאו גם את בני ישראל והיו צריכים לתשובה וכפרה, ובלעם לפי שהיתה עינו רעה בישראל על כן החניפם בחלקות דבריו ואמר לא הביט און ביעקב לומר אע"פ שחייבים אתם מ"מ הקב"ה לא הביט באוניות שלכם לפי שהיתה עינו רעה בישראל ע"כ החניפם בחלקות דבריו ואמר לא הביט און ביעקב וממילא לא יעשו תשובה ולא יבקשו כפרה וימקו בעונם, אבל משה לא ברכם כי אם אחר התשובה והכפרה שהביאו על העגל ובזה הורה להם שאינן ראוין לברכה כי אם אחר הכפרה ובזה ידעו נאמנה שתמיד הם צריכים לתשובה וכפרה יען כי אין לך דור שאין בו חלק מן מעשה העגל כדאיתא בפרק חלק ומביאו הילקוט פרשת כי תשא, וזהו שמסיק בילקוט פרשת כי תשא דף ק"ט למה ה' יחרה אפך בעמך זה"ש מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון מוכיח זה משה כו' ממחליק לשון זה בלעם שהחליקן בנבואותיו וגבה לבם ונפלו בשטים ובמלת אחרי דרש על שאמר משה לישראל אתם חטאתם חטאה גדולה ולהקב"ה אמר למה ה' יחרה אפך בעמך כו' ע"ש כל המאמר ותמצא באר היטב רמז נכון לכל דברינו כמבואר למבינים ולמשכילים בעיון מעט, ג' בלעם אמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל שפשוטו נאמר על האוהל מועד שנקרא משכן, וכנגד זה אמר משה במעשה המשכן וירא משה את כל המלאכה ויברך אותם משה מה ברכה ברכם ויהי נועם ה' עלינו וגומר, הנך רואה שבלעם שהיתה עינו רעה בישראל לא ברכם כלל אלא היה משבחם ואמר דרך תימה מה טובו אוהליך יעקב וכ"ז מדרך בעלי עין הרע לשבח איזו ענין בקול גדול כדי להכניס בו בעין הרע כדרך מברך רעהו בקול גדול, אבל משה שהיתה עינו טובה בישראל ברכם ברכה גמורה ומה ברכה ברכם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם שנ' ויהי נועם ה' עלינו רוצה לומר תזכו לחזות בנוע' ה' ולבקר בהיכלו, לכך אמר הקב"ה על בלעם רשע זה עינו רעה בברכתן של ישראל ובכל ברכה וברכה הוא מכניס בהם עין הרע, ע"כ לא רצה הקב"ה להניחו נברך את ישראל ברכ' רביעית שלא יכניס גם בזו עינו הרע' כי בתלתא זמנא הוי חזקה שיעש' כך בכל ברכה וברכה, ומה שמסיק שהיה לו לברכם שבע ברכות כנגד ז' מזבחות שערך היינו כנגד ז' מזבחות שערכו אברהם יצחק ויעקב כי כנגדם ערך בלעם ז' מזבחות כדי לבטל מהם זכות ז' מזבחות של האבות וכאשר ראה כי לא היה יכול לבטלם על כן הוצרך לברכם כנגד ז' מזבחות של האבות כי זכותם יעמוד לעד, או היה לו לברכם שבעה ברכות כדי לבטל מהם זכות ג' אבות וד' אמהות, ואולי שכנגד' ערך ז' מזבחות וזהו שארז"ל סימני אבות הראו לו ש"מ שהיה רוצה לבטל מהם זכות אבות ולכך הקריב פר ואיל פר לבטל זכות אברהם איל לבטל זכות של יצחק אבל כבש או עז שכנגד יעקב לא הקריב כי חשב שבלאו הכי יבטל זכותו של יעקב ע"י שיזכור לפניו יתברך חטאתו ונגלה עון יעקב הן מצד שנשא שני אחיות הן מצד שהחניף לעשו הרשע וקראו אדוני ונגד ב' פעמים כה שאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב אמר הוא לבלק התיצב כה על עולתיך ואנכי אקרה כה ר"ל תלך אתה כנגד כה אחד לבטל על ידו ברכת כה יהיה זרעך, ואנכי אקרה כה שני כדי לבטל על ידו כה תברכו את בני ישראל, ומכ"ז ראיה שרצה בלעם לבטל זכות אבות ואגבן רצה לבטל גם ג' רגלים שחגגו האבות כמו שיתבאר לקמן שהאבות שמרו כ"א מהם רגל א' פרטי ויש לזה רמז מן פרשה זו, וזה לפי שבכל השנים קורין פרשת וזאת הברכה בחג שמיני עצרת ושמח' תורה על כן נ"ל להביא ראיה מן הפרשה על אלה מועדי ה'. ומן פסוק:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה