שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת ואתחנן · מאמר רצז
ביאור נחמו נחמו עמי וגו'
ואחת ושתים שאמרנו ביארו ישעיה הנביא בנבואת נחמו נחמו יאמר אלהיכם וגומר כי ידוע מארז"ל במס' יומא שבזמן שעושין תשובה מיראה אז הזדונות נחשב כשגגות ובזמן שעושין תשובה מאהבה אז הזדונות נחשבים לו כזכיות והיינו ממש כפל סילוק הזדון ובא במקומו זכות וזהו הכפל של נחמו נחמו עמי וביארו אחר כן באומרו כי נרצה עונה ר"ל העון יעלה לרצון והיינו ע"י שהזדונות יתהפכו לזכיות זהו כפל ממש אבל בשב מיראה אין נפל זה שהרי הזדונות נעשו כשגגות ואם כן עדיין ישראל צריכין לרחמי ה' לכפר שגגותם לכך נאמר בשב מיראה ישועת חסר ו' כי אין כי אם תשובה. אחת להסיר הזדונות וכתיב בשוב ה' כי עדיין צריכין לרחמים בהסיר השגגות שנשארו מן הזדונות שנתהפכו לשגגות אבל ישועת מלא בוי"ו רמז לכפל התשועה לשב מאהבה שתשועתו כפולה שהזדונות מתהפכין לזכיות כתיב בשורת הדין יהיו ראוין לגאולה לכך אמר נחמו נחמו יאמר אלהיכם הזכיר מדת הדין אלהיכם אל הכפי מן הטעם שנתבאר וחזר ופירש ענין הכפל באמרו כי נרצה עונה, ומ"ש כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה כפלים וגו' ג' פעמים כי שהזכיר כל אחד נתינת טעם על מה שהזכיר לפני זה ח' נחמו נחמו עמי היינו ענין הכפל ב' דברו על לב ירושלים ג' וקראו אליה, הדבור על לב היינו בזמן שעושין מיראה התלויה בלב שנאמר מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה וכן. אמר במדרש הנ"ל לעתיד יקיימו דברי הרב שנ' ונתתי לכם לב חדש, וקראו אליה קריאה של חביה דהיינו אהבה כפירש"י ויקרא אל משה לשון חבה כו', ואחר כך אמר על ראשון ראשון כנגד דבור ללב דהיינו העושין מיראה אינן ראוין להגאל עד כי מלאה צבאה דהיינו בהגיע עת קץ הקצוב, וכנגד קראו אליה דהיינו קריאה של חיבה ואהבה אמר כי נרצה עונה כדרך שבארנו וכנגד נחמה הכפולה שהזכיר אמר כנותן טעם כי לקחה כפלים בכל חטאתיה על כן דין הוא שתהיה גם הנחמה כפולה, וכנגד דברו על לב שאינו מורה כל כך חיבה אמר זה כנגד הגאולה שתהיה בעתה אף בדור שכולו חייב ועל זה אמר כי מלאה צבאה, וכנגד וקראו אליה קריאה של חיבה אם זכו אחישנה כנגד זה אמר כי נרצה עונה דהיינו בדור שכולו זכאי שיעשו תשובה שלימה עד כי שהזדונות יתהפכו לזכיות: