אור ברסלב
שפתי דעת פרשת ואתחנן › מאמר רצו

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת ואתחנן · מאמר רצו

מאמר רצה

מי יתן והיה וגו' ה' אמר הרב והתלמיד כו'

וזהו שמסיק במדרש שוחר טוב ומביאו בילקוט בפרשה זו מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה אותי שני פעמים כתיב בספר תהילים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני ולמה כתיב אמר רבי לוי הרב אמר פסוק אחד והתלמיד אמר פסוק אחד הרב אמר מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה והתלמיד אמר מי יתן והיה כל עם ה' נביאים, לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעה"ז אבל לעה"ב מתקיימין שניהם דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב חדש ודברי התלמיד מנין שנאמר את רוחי על כל בשר עכ"ל, ויש לדקדק איזו אמר הרב ואיזו התלמיד כי מצינו שינוי בשני פסוקים אלו כי פסוק אחד אומר מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו נקט ישועת לשון יחיד בשוב ה' היינו שם של רחמים, ונפסוק שני אמר ישועות לשון רבים בשוב אלהים שם של דין ונראה לפרש לפי ששכר של העושה מאהבה כפול מן שכר העושה מיראה דאילו בעושה מאהבה נאמר ועושה חסד לאלפים לאוהבי וגומר ואילו בעושה מיראה אמר שומר הברית והחסד אוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור האי לדסמיך ליה והאי לדסמיך ליה כדאית' בסוף נושה זו ואם כן כשישראל עושין תשובה מאהבה אז יש להם ישועה כפולה והיינו ישועות שתים במשמע ואז נגאלין גם מצד שורת הדין על כן נאמר בשוב אלהים ר"ל אפילו בשורת הדין יגאלם אחר שעושין תשובה מאהבה וישועת' כפולה כמ"ש נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם אפי' אלהיכם שהוא מדת הדין יתן לכם נחמה כפולה אבל כשישראל עושין תשובה מיראה לבד אין הישועה כפולה לכך נאמר ישועת ישראל אחת במשמע וכתיב בשוב ה' שבות עמו כי כשעושין מיראה לבד עדיין אינן ראוין לגאולה מצד שורת הדין אבל מ"מ יגאלם ה' מצד רחמיו ית' לכך נאמר כאן שם של רחמים וכבר אמרנו שזה ההבדל שבין דברי הרב לדברי התלמוד כי משה רצה שיהיו ישראל חרדים להתקרב אליו מאהבה כפירוש רש"י וכל קירוב בא מצד אהבה לאפוקי היראה גורמת ריחוק כי כל אדם מתרחק מזה אשר הוא ירא ממנו אבל הוא מתקרב אצל אהובו לכן נקט רש"י לשון להתקרב, ועל ידי הקירוב יכול האדם לבא לידי נבואה כדיבוק האוהב בנאהב ולפיכך כשאמרו ישראל קרב אתה ושמע וגומר בזה הרגיש משה שאין חפיצים לשתחול עליהם הנבואה וישמעו קול ה' מדבר אליהם לא ע"י סרסור על אמר משה כי ראיתי שאינכם חרידים להתקרב אליו מאהבה וכי לא יפה היה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני, כי אילו הייתם עושין מאהבה אז הייתם מתדבקים בה' כדיבוק האוהב בנאהב ואז היתה הנבואה חלה עליכם והייתם שומעים ממנו לא ממני, אבל הקב"ה אמר דרך פשרה מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה כי אפילו מיראה יש לחוש שלא יעמדו בה כי כל יראה בסור המכריח ר"ל הדבר אשר בו הקב"ה מיראו ישוב לסורו לכך אמר כל הימים, זה"ש במדרש התלמוד אמר מי יתן והיה כל עם ה' נביאים כי רצה משה שיעשו מאהבה ויהיו חרידים להתקרב אל ה' מאהבה ולשמוע מפי הגבורה עצמו והיינו ממש ענין הנבואה שיהיו כולם מקבלים קול ה' ושומעים מפיו והרב אמר דרך פשרה מי יתן והיה לבבם זה כל הימים ליראה, בעה"ז ושניהם לא נתקיימו לא דברי הרב ולא דברי התלמיד וקשה אם דברי הרב לא נתקיימו ק"ו לדברי התלמיד, אלא כך פירושו דברי הרב דהיינו היראה פשיטא שלא נתקיימה היראה אצל הירא דבר ה' כי כך קבע היראה בסור המכריח יסור לסורו אנא אפילו דברי התלמיד דהיינו האהבה סד"א שמי שהיה אוהב באהבה שאינה תלויה בדבר ישאר באהבתו לעולם קמ"ל שגם זה לא נתקיימה, אבל לעתיד יתקיימו שנים וכדרך שבארנו שינוי הלשון שבשני מקומות אלו כי מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב אלהיה שבות עמו הוא דברי התלמיד שיעשו מאהבה ואז ישועתם כפולה לכך נקט ישועות שתים במשמע ונקט בשוב אלהים כי גם בשורת הדין הם ראוין לגאולה אבל פסוק מי יתן מציון ישועת חסר וי"ו זה דברי הרב שאמר מי יתן והיה זה לבבם ליראה אע"פ שהיראה אינה מביאה כי אם ישועה אחת מ"מ השי"ת יגאלם ברחמיו ית' לכך נאמר בשוב ה':

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה