שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת בלק · מאמר רסד
בגמרא נעתרות נשיקות שונא זה מבלעם כו'
ובפרק חלק דרש רבי שמואל בר נחמני מה דכתיב נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקלל אחיה השילוני את ישראל מברכה שברכם בלעם הרשע, אחיה השילוני קלל את ישראל בקנה שנא' והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובים ואפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הולך ובא עמהם כיון שדממו הרוחות עומד הקנה במקומו, אבל בלעם הרשע ברכם כארז מה ארז אינו עומד במקום מים, ושרשיו מועטין, ואין גזעו מחליף ואפילו כל רוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו, ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לספר תורה עכ"ל, והתוספותמקשים שם והא בלעם קאמר כארזים עלי מים כו' ולי נראה שכך פירושו כי בלי ספק יש ארזים במקום מים ויש ארזים שלא במקום מים ואותן שאינן במקום מים אלא במקום עפר קשה יכול לעמוד ולהתקיים אעפ"י ששרשיו מועטים מ"מ העפר קשה ומעמידו אבל במקום מים שיש שם עפר תיחוח אינו עומד ומתקיים כל כך אחר ששרשיו מועטין זה"ש אינו עומד במקום מים אין לו עמידה וקיום. כל כך אבל הקנה מאחר ששרשיו מרובים יכול לעמוד אפינו במקום מים, לכך נאמר בצדיקים שיש להם קיום כארז בלבנון ישגא לאפוקי ארז במים., ומה שנאמר והיה כעץ שתול על פלגי מים רבותא אשמועינן שבזמן שלא הלך בעצת רשעים אם כן הרשעים מתנגדים לו והרי הם כמים הזידונים אשר כהמות ימים יהמיון לשטפו ואף על פי כן לא יוכלו להפילם והרי הוא כעץ על פלגי מים שרבים נהרות דוחפים אותו ואף על פי כן לא יוכלו להפילו אלא יתן פריו וגומר. ופסוק נעתרות נשיקות שונא נראה לפרש לשון נעתרות כדמסיק מסכת פרק א') אמר רבי אלעזר מפני מם נמשלה תפלת צדיקים לעתר מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן במקום למקום כן תפילתן של צדיקים מהפכין דעת הקב"ה ממדת רוגז למדות רחמנות, כך ברכת בלעם נהפכו מקללות לברכות כמ"ש ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה ברכה כי בכל מה שברכם עלה בלבו לקללם לכך שייך לומר בנשיקותיו לשון נעתרות וכן בכל נשיקות שונא שכולם הפוכות ממה שבלבו. ונאמנים פצעי אוהב על דרך שנאמר חלאים רעים ונאמנים בשליחותם כי אין הקדוש ברוך הוא חפץ לצער בהם בריותיו אלא עיקר שליחותם כדי שיחזירו את ישראל למוטב אז הם פצעי אהבה ובזמן שהרעה באה מן האוהב שידוע לו שאין זה חפץ ברעתו, הם מקובלים ועל ידם הוא שב בתשובה ולא כשהם באים מן השונא שהוא חושד שחפץ ברעתו, אך עדיין צריך ביאור בשלשה פרטים שהזכיר במדרש זה שהקנה עומד במקום מים. וגזעו מחליף. ושרשיו מרובים. וכפי הנראה שמצד שישראל מחזיקין בשלשה רגלים אלו תורה עבודה וגמילות חסדים הזכיר שלשה פרטים אלו כי בשלשתן שייך לשון קנה, א' בתירה שנאמר קנה חכמה וגומר ובמדרש דיעה קנית מה חסרת דיעה חסרת מה קנית, ב' עבודת המצות שנאמר חכם נב יקח מצות ואין קיחה אלא קנין כמו שדרכו על פסוק כי יקח איש אשה שהאשה נקנית בכסף, ג' הצדקה נקרא הנותן לוקח שנאמר ויקחו לי תרומה על דרך יש מפזר ונוסף עוד כדאיתא בכלי יקר נמצא שכל נותן קונה יותר ממה שנותן, זה"ש מה הקנה עומד במקום מים כי התורה נמשלה למים שיורדין מן הגבוה לנמוך נמצא שהקנה שנכנע שאינו מגביה עצמו כארז הוא העומד במקום מדריגת המים כי כמותם כמוהו לאפוקי הארז אינו עומד במקום מים כי הוא הפכם ממש כי כל המתיהר חכמתו מסתלקת ולפיכך זכה הקנה ליטול ממנו קולמוס לספר תורה כי קלקלתו זו היא תקנתו. ושרשיו מרובים, כנגד עמוד העבודה הכולל כל המצות עבודת ה' כארז"ל כל מי שמעשיו מרובים דומה לאילן ששרשיו מרובים כו' וגזעו מחליף כנגד עמוד גמילות חסדים וצדקה שנאמר יש מפזר ונוסף עוד וכשהמשילם אחיה השלוני בקנה זה כאילו זהו קלקלתם רמז להם בתוכה תקנתם ובלעם עשה בהפך זה ממש שבתוך תקנתם רמז תקלתם: