אור ברסלב
שפתי דעת פרשת בחקותי › מאמר רכב

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת בחקותי · מאמר רכב

מאמר רכא

משאוי שכר הצדיקים ק' ליטרין קוממיות

ונראה ע"ד שיתבאר לקמן פרשת עקב על מארז"ל ששכר של הצדיקים משאוי של ק' ליטרא שנאמר ברוך ה' יום יום יעמס לנו וגומר ושם נבאר אי"ה שר"ל שבמנין ברוך ה' יום יום דהיינו מאה ברכות שאנו חייבים לברכו בכל יום כמספר זה יעמס לנו שכר משאוי מאה ליטרין ועניני זיו שכינתו יתברך כקירון עור פני משה שהיה לו זה מן ושכתי כפי עליך כמספר כ"ף כי כן אדם הראשון ע"י שנוצר בכף ה' זכה לשלימות זה שהיה תפוח עקיבו מכהה גלגל חמה ואחר שסרח ניטל ממנו שלימות זה ונעשה מן כתנות אור כתנות עור ועכ"פ מאחר שנוצר מן כף ה' נשאר בו רושם זה בעוה"ז ובעוה"ב, כי בעוה"ז אע"פ שנתמעטה קומתו מ"מ הועמד על מאה אמה ובעוה"ב משאוי ק' לטרין וזהו קוממיות שני קומות שנזכרו כאן שלעתיד יזכה כל צדיק לשני קומות כשני קומות של אדם כי גם אדם זכה לשני קומות אע"פ שחטא מ"מ אחר שעשה תשובה הועמד קומת גופו על ק' אמה וקומת נשמתו על מספר ק' לטרין וכמו שכתוב לקחת מתנות באדם וגו' וסמיך ליה ברוך ה' יום יום וגו' והם רמוזים גם בפסוק והתהלכתי בתוככם, אבל רבי יהודה סובר קוממיות ב' קומות קאי על זכר ונקבה כי לא זו שהזכרים יזכו לקומה זו אלא אפילו הנקבות כנגד היכל וכותליו שנאמר בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל כי לכך המשיל דוקא הבנות להיכל כי האוהל מועד היה ככלה צנועה שנאמר ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן כלת חסר כתיב כו', וזהו ענין כ"ב אותיות של ברכות, וקללם בשמונה כי הקללות אינן כי אם בעוה"ז וכלולים כולם במספר שמונה כדמסיק ברבתי פרשת בהר העני יש לו שמנה שמות, עני, אביון, מסכן רש, דל, דך, מך, הלך, וקשה מה בא לאשמועינן בזה אלא שרצה ליתן טעם למה קללם בשמונה אלא לרמוז שכל התוכחות היו בעון שמיטין ויובלין שנאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, ובעון השמיטות מנה בפרשת בהר שמונה מכירות א' מוכר מטלטליו, ב' שדהו, ג' ביתו, ד' בתו, ה' לוה ברבית, ו' מוכר עצמו לישראל, ז' מוכר עצמו לגר תושב או משפחת ווי, ח' לע"ז עצמה, וכל אלו סבת העניות על כן כנגדם אמר שהעני יש לו ח' שמות, אבל לא קללם בעונש העוה"ב כלום, אבל בברכות זכר גם העולם הבא הרמוז בתי"ו של קוממיות לר' מאיר ב' קומות אחת בעוה"ז ואחת לעוה"ב ולרבי יהודה שניהם לעולם הבא אחת לזכרים ואחת לנקיבות כמו שנאמר אשר בנינו כנטיעים הם הזכרים יהיו כאדם הראשון שהיה מטע ה' להתפאר, ובנותינו כתבנית היכל שנמשל לכלה וכבר רמזו בפסוק ונתתי משכני בתוככם, אבל משה קללם בכ"ב ר"ל מראש עד סוף כי בקללות שלו הוזכר עונש העה"ז הרמוז באל"ף שבראש, ורמז גם עונש העה"ב בפסוק גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה כו' כמבואר בכלי יקר פר' נצבים שוה מדבר בעונש העה"ב אשר לא כתוב בתורה, וברכם בשמנה לרמוז שהברכות שלו כולם בעה"ז, ואם תשאל למה עשה משה כן לישראל, הנני ממליץ בעדו כי שכר העה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך על כן לא היה ראוי ליעודו שום אדם בלתי ה' לבדו בפסוק והתהלכתי בתוככם כי מהות שכר העה"ב נעלם מעין כל חי, ועל כן אמרו ישראל למשה משה קצבה אתה נותן לברכתינו רצה לומר למה אין אתה נותן לנו כי אם ברכות העה"ז דבר המדוד ומנוי, אמר להם זו משלי כי אין בידי ליעד שכר העה"ב הנעלם ממני כי אמר לי ה' ופני לא יראו כמו שיתבאר אי"ה לקמן פ' ואתחנן, אבל ה' יברך אתכם כאשר דבר לכם, והיכן דבר והתהלכתי בתוככם אטייל עמכם בגן עדן וזה פי' נכון וברור כי אין הברכה מצויה בדבר המדוד והמנוי דהיינו בכל ענייני העולם הזה כי כולם דבר מדוד ומנוי ויש להם קצבה והפסק ואם כן אין בהם שלימות, אלא בדבר הסמוי מן העין זה שכר העה"ב אשר עין לא ראתה אלהים זולתך ובו ברכם הקב"ה, ומה שקללם משה בכ"ב עשה כן לטובת ישראל לגלות להם שיש עוד עונש גדול לעה"ב אשר לא כתוב בספר התורה בפי':

ועשה כן כדי לאיים עליהם ביותר כדי שלא ישובו לכסלה

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה