שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת בחקותי · מאמר רכא
בגמ' בירך את ישראל בכ"ב אותיות כו'
ובפרק המוכר את הספינה אמר רבי לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם הקדוש ברוך הוא בירך את ישראל בעשרים ושתים אותיות מן אם בחקותי עד קוממיות וקללם בשמנה מן ואם בחקותי תמאסו עד געלה נפשם ואלו משה רבינו ברכם בשמנה מן והיה אם שמוע עד לעבדם, וקללם בשתים ועשרים מן והיה עד אין קונה, ע"כ הורה שסוף כל האלות הוא ובחקותי געלה נפשם כי על חטא זה נותן שורת הדין גם כן לגעל את נפשם כי זה סוף של הקללות כשאין להם ליתן משכון אבל מכל מקום אין אני עושה עמהם כן אלא אף גם זאת וגומר לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגומר וענין כ"ב ושמנה שהזכיר, יתכן לפרש שהקב"ה יעד להם כל השכר מראש עד סוף רצה לומר הן שכר העולם הזה הן שכר העולם הבא הרמוז בואוליך אתכם קוממיות דהיינו מן א' עד ת' וכמו שאמרנו למעלה בג' פעמים ונתתי האמורים בפרשה וכן קוממיות דרשו רבותינו זכרונם לברכה פרק חלק ב' קומות רבי מאיר אומר מאתים אמה כשני קומות של אדם הראשון רבי יהודה אמר מאה אמות כנגד היכל וכותליו שנאמר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל:
וקשה לר' יהודה מאי עביד לקוממיות לשון רבים, ומה ענין מאתים אמות לרבי מאיר,