שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת בהעלותך · מאמר רלז
נבואת זכריה והוציא את אבן הראשה
ויצא לנו מזה חתימת נבואת זכריה מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור והוציא את אבן הראשה תשואות חן חן לה יען כי הראה ה' ליעקב בנין המקדש בנוי וחרוב ודרשו על פסוק כי בא השמש פסוק אומללה יולדת השבעה באה שמשה עיין בילקוט וק' מה עניין לשבעה כאן אלא שרמזו לו החורבן וכיבוי ז' קני המנורה יולדת השבעה ר"ל הנותנת אורה לכל ז' כוכבי לכת ובסבה זו באה שמשה כי המנורה מאירה לשמש על כן הראה לו הקב"ה. גם בנינו ואמר לו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה הזכיר הרוחות שלא כסדרן אלא מקבילין זה לעמת זה כי ר"ל ימה וקדמה כנגד קני המנורה מזרחים ומערבים צפונה ונגבה כנגד ב' ברכות יברכך ישא שמימין ומשמאל ולמ"ד שני יהיה הכל בהפך שימה וקדמה כנגד הברכות צפונה ונגבה כנגד קני המנורה שמימין ומשמאל לפי שכבר יצא מבאר שבע דהיינו מן הגלה שמימין המנורה ומשמאלה וגלה היינו מעיין ובאר ושם רמז לו כי בא השמש לפי שאומללה באר שבע דהיינו יולדת שבעה כי מן הבאר וגלה ההיא ישקו כל שבעה נרות, ע"כ נחמו ה' והראה לו חזרתם ולפי שכאשר נצטער יעקב על חורבנן כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו על כן זכה שבבנינו כתיב והוציא את אבן הראשה היינו האבן אשר שם יעקב מראשתיו לא כאברהם שקראו הר זה"ש מי אתה הר הגדול ולא כיצחק שקראו שדה דהיינו מקום מישור וז"ש לפני זרובבל למישור אלא כיעקב שקראו בית כי לכך עשה לו סימן באבנים כדי שמהם יבנה הבית על כן אמר והוציא את האבן הראשה וגומר: