אור ברסלב
שפתי דעת פרשת בהעלותך › מאמר רלו

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת בהעלותך · מאמר רלו

מאמר רלה

מדרש על פסוק כי מי בז ליום קטנות וביאור בהחלונות

וזהו שמסיק ברבתי אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות שלא תהיה מבזין על המנורה הוי כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' משוטטות בכל הארץ זו המנורה, שבעה אלו שבעת הנרות כנגד ז' כוכבי לכת שמשוטטין בכל הארץ כך הם חביבין שלא תהי' מבזין עליהם לכך נ' אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות שלא יטעה יצרך אותך לאמר לאורה הוא צריך ראה מה כתיב בחלונות וחלונות אילמות וגומר וכן לאלימלת כחלונות כחלונות לא נאמר אלא כהחלונות שיהיו רחבות מבחוץ וצרות מבפנים כדי שיהיו מוציאין אורה לחוץ וק' כדי שלא יטעך יצרך מה ענינו אל הקודם עד שהוצרך בעל מתנות כהונה לפרש שהוא ענין בפני עצמו ודוחק ובהחלונות פירש דבר זר מאוד כי פי' כה"א זו שפתחה העליון צר והתחתון רחב, והפירוש הברור הוא הדבר שכתבתי שנרות שלמטה מוסיפין כח בנירות שלמעלה בסוד מעלה ומוריד כי בכל דבר כך היא המדה שע"י המצוה שנעשית כתיקונה מלמטה מעלין השפע למעלה ומוסיפין בו כח כארז"ל שהצדיקים מוסיפין בכח של מעלה שנאמר ועתה יגדל נא כח ה' ומשם חוזר ויורד השפע למטה וכך הוא הענין במנורות שלמטה ושל מעלה כאמור ומדוקדק זה יפה מלשון כהחלונות בה"א הידיעה שרמז בו לחלוני רקיע כמו שאנו אומרים בנוסח התפלה ובוקע חלוני רקיע ומוציא חמה ממקומה וכו' ואותן חלונות פתוחים להאיר למטה ואז פשיטא שהם רחבות מבחוץ וצרות מבפנים כדי להאיר למטה כך חלונות המקדש גם כן רחבות מבחוץ וצרות מבפנים כדי להאיר למעלה ולהוסיף כח ואורה באור השמש וא"כ יצא מקום לך לבזות מאור היומי ולהקטין ערכו מאחר שאור גלגל היומי שלמעלה צריך לנרות שלמטה על כן פתח ודרש אל מול פני המנורה וגומר שלא תהיו מבזין על המנורה ר"ל הזהר לך שלא תבזה מנורה שלמעלה כמ"ש כי מי בז ליום מי הוא אמר ותהי לבזות גלגל היומי וליתן לו קטנות לומר קטון הוא מלהאיר עד שצריך או' מלמטה האומר כן טועה הוא כי אין דבר זה לו לבזיון כי כך היא המידה בכל מעשה המקדש כי כולו עשוי כתבנית כל ג' עולמות כמעשה שמים וארץ בחכמה ודעת ותבונה כי יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ כמבואר למעלה פרשת תרומה ויקהל, וכמו כן כאן כשראו את אבן הבדיל ביד זרובבל המה ראו כן תמהו וכי לא היה בנאי אחר כי אם זרובבל אלא ודאי שהיה במקום בצלאל לכוין הבנין מול בריאת שמים וארץ ע"י סודות אלהיות שבבנין זה מאז ראו ושמחו גם בשבעה קני מנורה שוודאי כוונתם גם כן מול ז' נירות שלמעלה שהם עיני ה' משוטטות בכל הארץ, ולפיכך מצינו שכל מעשה המנורה נעשה מאליו, המנורה עצמה פירש"י פרשת תרומה שנעשית מאיליה, והדלקת עד כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה, ובנבואת זכריה פירש"י כשראה שהזתים נמסקים מאליהם שאל הנביא מה אלה והשיב לו המלאך הדובר בו הלא ידעת מה אלה וקשה אם היה ידע לא היה שואל, אלא פירשו הלא ידעת מן התורה שכל מעשה המנורה נעשה מאליו כך זתים אלו נמסקים מאליהם וטעמו של דבר כי כל האור הואצל מאור העליון ועל כן ראה שבעה ושבעה מוצקות לכל נר ז' פעמים ז' עולה מ"ט כנגד מ"ט שערי בינה שהיו אפשרים לו להשיגם ומדת ח"י טפחים כי הואצלו מאור חי העולמים והיא חתיכה אחת להורות על אחדות חי העולמים כי משם הואצלו ושני זתים היוצקום שמן אל המנורה ביאר לו המלאך אלה שני בני היצהר קרן כהונה ומלכות המבקשים חזרת שררתן ע"כ הם מבקשים ומשתדלין אחר השמן להדליק המנורה כי הדלקתה תשפיע להם חזרת הכהונה והמלכות. בקנים שמימין ומשמאל קרן כהונה ותורה, קרן תורה מימין וקרן מלכות משמאל כי הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין וכששאלו המלאך מה אנה השיב לו דבר ה' אל זרובבל לא בחיל ולא בכח רצה לומר מה שהדברים נעשים מאליהם לא בכח איש זה מופת על הרוחניות שבהם, וכל החזיון הלזה הולך ומפרש שנרות שלמעלה תלוין בנרות שלמטה אם כן מכאן יצא מקום לטועים לומר לאורה היא צריך על כן אמר שלא יטעך יצרך וכו' כי יש לחוש שלא יצא לך מכאן טעות זה לומר כן, והעולה מכל זה שמה שאמר אבל הנרות קיימים לעולם פירו' נרות שלמעלה שהודלק אורם מן נרות שלמטה. ומה שאמר והברכות לעולם וכו' לפי שמצינו שדוד ע"ה היה מצייר מזמור אלהים יחננו על צורת מנורה והתחיל בפסוק המורה על קיומה נצח שנאמר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה לשון סלה מורה על האור הקיים לעולם וכן בברכת כהנים ברכה אמצעית יאר ה' פניו אליך ואור אמצעי זה מכוון כנגד אור השמש האור האמצעי בסדר שצ"ם חנכ"ל וביאר דוד שפסוק יאר ה' פניו אליך ויחנך קיים לעולם כי גם בזמן חושך החורבן לא יחשיך ממנו אורו יתברך ועל זה אמר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה, ואם כן שהברכות לעולם אז גם תועלת היוצא לנו מן הנרות הוא ג"כ לעולם ובזה קבל אהרן תנחומים ומטעם זה הוקבע פרשת הקרבנות של חנוכת הנשיאים בין ברכת כהנים ובין פרשת הצרות להודיע שבמקום הקרבנות ניתן לאהרן הנרות והברכות, וזה טעם המדרש שהתחלנו שאמר בהרבה מקומות צוה ה' על הנרות וכו' והיינו בשלשה מקומות כדי לרמוז על קיום מצוה זו שהנרות לעולם קיימין כי חוט המשולש לא ינתק וכן כל דבר המשולש כתיב ביה לא ימושו מפיך וגו' אמר ה' מעתה ועד עולם וע"כ שנה ושילש האזהרה על הנרות כדי לחזק מצוה זו כדרך שמצינו באזהרה שלא לאכול דם נאמרו כמה אזהרות בתורה כדי לחזק הציווי כמו שנאמר רק חזק לבלתי אכול הדם, כך שנה ושילש מצות הנרות כדי לחזקם ולהאדירם וכדי שלא יתבטלו לעולם, וכן ברכת כהנים משולשת, וכן ג' קנים מימין ומשמאל כל התמונות הללו מורים שהנרות והברכות לעולם שאף בזמן החורבן יקויים בנו ברכת יאר ה' פניו אליך ויחנך, וזהו שמתחיל המדרש ואומר בהרבה מקומות צוה ה' על הנרות וכו' וכל כך למה אלא לפי שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר וחתם התירוץ במלת ויאדיר כי קשה ליה דהל"ל יגדיל ויאדיר תורה אלא יגדיל תורה קאי על ריבוי המצות כפשוטו ויאדיר קאי על איזו מצוה פרטית שנכפלה הרבה פעמים בתורה כדי להאדירה ולחזקה כך ריבוי אזהרות של הנרות באו להאדירם שיהיו קיימים לעולם כי בתלת זימנא הוי חזקה, אך באם ואולי יצא מן ריבוי האזהרות מקום לטועים לומר שלכך ריבה בהן האזהרות לפי שלאורה הוא צריך על כן אמר הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לאורה הזהרתיך ציויתיך לא נאמר אלא הזהרתיך אלא ר"ל שתבא לידי טעות זה מתוך רבוי האזהרות אלא לזכותכם שחפץ ה' למען צדקו לזכות אתכם בברכה קיימת נצחית שנאמר ונהורא עמיה שרי רצה לומר תמיד הוא נגד ה' ושם מקום דירתו כמובן מלשון שרי כלומר כנגד ה' הוא תמיד ולא ימוש לעולם ועל מה שאמר לא לנרות הוא צריך מביא פסוק שני גם חשך לא יחשיך ממך וכו' ומסיים אחר פסוק זה ואמר בא ללמדך שאינו צריך לנרות של ב"ו ומביא ראיה מן פסוק שקופים אטומים שהאור יוצא מן המקדש ומדליק אור של מעלה לפיכך אף על פי שהמדליק מכל מקום הנדלק איננו כבה, ודקדק זה או מן לשון דהל"ל חלונות כי חלוני דבוק אלא רצה לומר חלוני שקופים ר"ל במקום שרגילין להיות שקופים עשאן אטומים, או דקדק מלשון לבית שקופים ר"ל הבא לבית מצא מבחוץ שקופים וק"ל, ומסיק ולא עוד וכו' וקשה מאי ולא עוד דקאמר אלא כך פירושו מתחילה אמר שלכך שנה ושילש צווי הנרות כדי לחזק ולהאדיר המצוה כמצות לא תאכל דם כדי שיהיו נזהרים בה מאוד, ולא עוד אלא נוסף על זה שנה ושילש בה להורות על הנצחיות של מצוה זו שתהיה בחזקתה גם בזמן הגלות זה"ש ולא עוד אלא שאם אתם זהירין להעלות נרות לפני אני מאיר לכם אורה גדולה לעתיד ר"ל כל ימי היותכם בגלות לא ימוש אורי עד לעתיד כי אז מוסיף אני אור גדול מאור של גלות כי יודלק יש מיש שנאמר קומי אורי כי בא אורך רצה לומר כבר בא אורך כי לא סר כל הימים כי אף בזמן הגלות יאר פניו אתנו סלה ולעתיד ידליק מן אור זה אור חדש וגדול מן הראשון ותדע ותבין כי הנרות והברכות הקיימים לעולם כוללים כל ההצלחות כי אית' פלוגתא בגמרא אם קני המנורה היו מזרחים ומערבים או ימינים ושמאלים, וכן ברכה אמצעית יאר ה' וגומר יש ב' ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה, וכל ההצלחות כלולים בשני בני היצהר שנזכרו בזכריה קרן מלכות וקרן כהונה כפירש"י ובקניית החכמה והעושר אורך ימים בימינ' ובשמאל עושר וכבוד שכן אמרו הרוצ' להחכים ידרים להעשיר יצפין, והסובר ששני צידי המנור' היו בין מזרח למערב סובר כמשמעות נבואת זכריה דהיינו שני הזתים קרן כהונה דהיינו כתר תורה כמ"ש שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו וכתורה נמשלה ולשמש בפסוק לשמש שם אוהל וגומר תורת ה' תמימה וגומר כי מטעם זה מצינו בדגלי יהודה יששכר זבולון למזרח כי מהם תצא תורה יהודה מחוקק ומבני יששכר יודעי בינה וזבולון מושכים בשבט סופר, וזהו ג' קנים של מזרח אבל קון מלכות שייך לירח שנראה במערב תחילה כירח יכון עולם ועד פעם מליא' פעם חסירה כך מלכות ישראל ט"ו דור עלו ט"ו דור ירדו כדאיתא במדרש, וא"כ יברכך היינו בשמאל כנגד ימין הקורא והיינו בממון כפירש"י ואברכך בממון כי עושר משמאל, אבל ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כנגד אורך ימים שבימין כי בזמן ששלום לך בין ד' יסודות יאריכו ימיך והסובר שהמנורה הית' ימין ושמאל אם כן שם צוה ה' את הברכה באורך ימים מימין ועושר משמאל אם כן תפרש יברכך האמור בראש מיוחס לרוח מזרחי שבראש וברכה זו בקרן כהונה ותורה כי שם צוה ה' את הברכה ופסוק וישם לך שלום קרן מלכות דוד כדמסיק בילקוט וישם לך שלום ר' נתן אומר זה שלום מלכות בית דוד:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה