אור ברסלב
שפתי דעת פרשת אמור › מאמר ריב

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת אמור · מאמר ריב

מאמר ריא

לפי שבעוה"ז אתם מיטהרין ע"י כהן כו'

בילקוט פרשת חקת והיתה לעדת בני ישראל למשמרת לפי שבעוה"ז מטהרין ומטמאין על ידי כהן אבל לעתיד לבא הקב"ה מטהרן שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' והיינו ממש המרחצאות ואמת המים שהקדוש ברוך הוא מבטיח למחר שהוא לאחר זמן לרחוץ את ישראל במים טהורים, ולפום ריהטא קשה מהו שאמר בעולם הזה מיטמאין ומיטהרין על ידי כהן למה נקט מיטמאין כי הכהן אינו מוסיף טומאה שאם על ידי כהן אינו קאי על מיטמאין אם כן למה נקט כלל מיטמאין פשיטא שאין טהרה בלא טומאה שקדמה אלא שרצה ליתן טעם מה בין זריקת מים טהורים שעל ידי הקב"ה לזריקת כהן בעולם הזה, אלא לפי שבעולם הזה אי אפשר להזהר לשמור התינוק שלא יגע בשרץ וכי כל היום לא זזה ידו מתוך ידו ואם כן הטומאה דבוקה בכהן מקטנותו ואיך יתקיים והזה הטהור על הטמא זהו שאמר מיטמאין ומיטהרין על ידי כהן לפעמים מיטהרין על ידו ולפעמים מיטמאין על ידו ואין טהרותיו ברורים אבל לעתיד הקב"ה הוא יתברך טהור ודאי ויזרוק עליכם ואז יתקיים והזה הטהור על הטמא כי תהיה הטהרה שלימה, ומה שדרש טהורות מצינו שעיקם הכתוב בא לתרץ מה שנא' לנפש לא יטמא כי אם לשארו וגומר לא אמר הכתוב בפירוש לשון טומאה שיטמא לקרובים אלא מן דיוק דלא יטמא הא לקרובים יטמא והיינו שלא רצה להזכיר הטומאה בפירוש ומה שנאמר לא יטמא פירש רש"י מצוה, וכן מטעם זה נשאר מת מצוה בדיוק וכל זה מעין שעיקם הכתוב כו' ויכול להיות שזהו שמסיק במדרש שהעליונים די להם באמירה אחת אבל התחתונים בשני אמירות הלואי ויתקיימו רצה לומר העליונים טהורים ודאי כי הקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ואינן צריכין לציווי ראשון שלא יטמאו, אבל ב"ו שדרכו לילך בבית הקברות הלואי ויתקיימו בשני אמירות כי אף על פי שנאמר להם לנפש לא יטמא כדי שישארו בטהרתן מכל מקום מי יודע אם נטהרו מכל טומאה כי אולי נטמא בלא ראות או בקטנותו כאמור, ונרמז כל זה בנבואת חגי הנביא הן ישא איש בשר קודש בכנף בגדו וגומר כמבואר אצלינו בחיבורי עמודי שש עיין שם, ובעל מדרש זה שאמר ב"ו מבטיח ואינו עושה כו' מילתא אגב אורחיה קא משמע לן כי דבר אלהינו יקום לעולם אומר ועושה אבל ב"ו אל יתהלל ביום מחר לאמר למחר אעשה כך וכך כי יכול להיות שהיום הוא פה אתנו ולמחר איננו, מעין הפסוק אל יתהלל חכם בחכמתו וגומר לומר בחכמתי כי נבינותי אעשה כך וכך כי דבריו אינן ודאי כו' שמא בזמן העשיה אינו בעולם אך בזאת יתהלל השכל וידוע אותי כי יכול להתפאר לאמר אעשה מצוה זו למחר דהיינו השכל, וא גם זאת צריך לומר אם ירצה השם דהיינו וידוע אותי שיאמר אם ירצה ה' אפילו כשמתהלל בהשכל להיות משכיל על דבר מצוה מכל מקום יהיה דווקא ההילול בידוע אותי לומר אם ירצה ה' וק"ו אם יתהלל בדבר הרשות כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה אני ה' אימר ועושה ולא האדם גם כל חסד ומשפט וצדקה אשר האדם נראה כעושה ואינו כן אלא ה' עושה הכל כי אל הכל צריך האדם עזר האל יתברך, ופסוק זה דאתא לידן נימא בי' מילתא:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה