אור ברסלב
שפתי דעת בראשית › מאמר ח

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

בראשית · מאמר ח

מאמר ז

באור פתויי היצר הרע והסתותיו של הנחש

ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל, ידוע שהיצר הרע מושך כח מן נחש הקדמוני ויש לכל אדם ב' מיני יצר הרע כמ"ש א' יצרא דע"ז ב' יצרא דתאות, כי היצר הרע דתאוה זהו דבר טבעי אצל כל אדם ובו ישתתף אל שאר בהמות וחיתו ארץ אשר כל היום מתאוים תאות רבות בפנים שונות וזה דוקא בדבר שיש לו לאדם הנאה ממנו כאכילה ושתיה ומשגל ודוגמתם אבל בחטא שאין לו לאדם הנאה בו כמו ע"ז ושאר עבירות שאין החומר נהנה מהם אין היצר הרע דהיינו כח התאוה שבו מתאוה להם אבל היצר הרע המושך כחו מן הנחש הקדמוני מסית לאדם אף בדברים שאין החומר נהנה מהם כמו לך עבוד ע"ז וכיוצא בה, וכן כשבקשו אנשי כנסת הגדולה דלימסר יצרא בידיהו לא נמסר בידם כי אם יצרא דע"ז אבל לא יצרא דעבירה מפני ישוב העולם ואע"פ ששם מסיק שיצרא דעבירה היינו דעריות מ"מ כל התאות בכלל כי לכולם יש צורך מפני ישוב העולם ולפיכך ארז"ל אשריכם ישראל בזמן שעוסקין בתורה ובנ"ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורין בידו שנאמר אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור קשין אהדדי כי מתחלה אמר יצרם מסור בידם ואח"כ אמר ולא הם מסורין בידו פשיטא מאי קמ"ל שאם הוא מסור בידם איך יהיו הם מסורין בידו אלא לצדדין קתני כי יצרא דע"ז מסור בידם לגמרי כי אין בו צורך כלל, אבל יצרא דתאות הגוף אמר עליו דרך פשרה ולא הם מסורין בידו אבל גם הוא אינו מסור בידם מכל וכל לבטל מציאות התאות מפני ישובו של עולם זה"ש משלחי רגל השור זה יצרא דע"ז שכוונתו להזיק בחטא של ע"ז שאין בו הנאה כשור המזיק בקרן שאין הנאה להזיקו כי על כן הביא אדם הראשון לכפרה שור פר מקרין מפריס כמו שיתבאר בסמוך, והחמור זה יצרא דתאות התלוין בחומר האדם כאמור, ומ"מ זה היצר הרע המושך כחו מן הנחש הקדמוני אינו מתחיל כי אם מן הצד דהיינו שאינו מתחיל להסית את האדם מיד לע"ז כי בלי ספק לא יאבה ולא ישמע אליו, אלא מתחיל להסיתו בעקב דהיינו בתאות, שגם כפי הטבע החומר מתאוה אליו ומשם יעתיקו מעבירה לעבירה עד שיאמר לו לך עבוד אלהים אחרים וכן ארז"ל כך דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז וקשה מהו כך וכך אלא לפי שנאמר הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב אם תתחיל בראש דהיינו בגדולה שבעבירות דהיינו ע"ז התלויה בראש כי שם מקום המחשבה במוח כי עיקר ע"ז תלויה במחשבה וכן אמרו בכמה מקומות אין ראש אלא ע"ז, אז הוא ישופך, האדם ינצח אותך ולא תוכל לו כלל אם תתחיל בגדולה, אבל אתה תשופנו עקב אם תתחיל בעקב כי העקב מקום הדבק לעפר וכך יאמר לו אתה בן אדם קרוץ מחומר הלא עקב שלך דבוק תמיד אל חנק העפר וזה מופת שיש לך דבקות עם חלק העפר דהיינו החומר אשר לוקח משם ואתה מדיני בטבע על כן צריך אתה להתנהג על פי הטבע וליהנות מן כל פרי האדמה כי יתרון ארץ בכל היא ולדבר זה יפתה אותו היצר הרע בנקל כי גם בלא פתוי שלו טבע האדם חומד ומתאוה להם, ומשם יעתיקו מעברה לעברה עד שלסוף יאמר לו לך עבוד ע"ז כדרך בן סורר ומורה שירדה תורה לסוף דעתו ומ"מ ההתחלה בעניני אכילה ושתיה, לכך אמר דוד דבקה לעפר נפשי חייני כדברך כי מאחר שאני דבק לעפר על כן יש אל היצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות מקום להכשיל אותי בפתויו על כן דוד תפלה הוא דקאמר חייני כדברך שלא ימית אותי, וז"ש טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה. כי היצר הרע מתחיל לטמאותו בשולים דהיינו בעקב ולא זכרה אחריתה כי משם יבצבץ ויעלה כסתם ארס של נחש המתחיל בעקב ועונה מכף רגל ועד ראש כך ארס הסתותיו מתחיל גם כן בעקב ועולה עד למעלה ראש מן התאוות אל ע"ו, לכך נאמר והיה עקב תשמעון אם תשמע בעקב שלא תתן מקום ליצרך. כשמתחיל עקב אז תשמע לכל המשפטים כי מאז לא יוכל לך כלל, וזה הדרך אשר הלך בו הנחש התחיל להסית בעניני אכילה שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל ומשם העתיקה אל כפירה ממש שנאמר וכי טוב העץ להשכיל להיות כאלהים בורא עולמות כארז"ל אדם הראשון כופר בעיקר היה ומכאן למדו רז"ל לומר כך דרכו של יצר הרע והוא רמז נכון לשעה ולדורות:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה