אור ברסלב
שפת אמת על תמורה פרק ראשון › דף יא.

שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף יא.

דף י:

בגמ' לא הני תנאי בהא קמפלגי כו'. הי' נראה לפרש תי' הראשון שבגמ' לבר פדא לעולם מיירי שהקדיש אחר שנתעברה והולד עצמו אינו קדוש רק משום דעובר ירך אמו למ"ד ולדות קדשים במעי אמן קדושין חל הכא נמי ההקדש על הולד מכח האם. אבל למ"ד בהויתן הן קדושין הולד חולין. ותי' ב' אליבא דר"י. אבל רש"י פי' דהגמ' מוקי לה עתה כשנתעברה אחר ההקדש. ולדבריו עיקר התי' חסר מן הספר. ואפשר דס"ל לרש"י דלבר פדא אין ההקדש חל כלל על הולד אפי' אי במעי אמן קדושין. דזה דוקא בנתעברה אחר ההקדש. אך לפי"ז יש לדקדק על רש"י בתי' שני דבגמ' דחד תנא הוא פרש"י וכר"י. הלא גם לבר פדא א"ש די"ל דכ"ע ולדות קדשים במעי אמן קדושין ומ"ד ולדה חוליי מיירי בנתעברה ואח"כ הקדישה. אבל עיקר נראה דודאי לבר פדא מיירי בכל גווני. רק דרש"י רצה ליישב גם אליבא דר"י והוא מוקי לה בהכי. ולהכי לא פי' הגמ' דמיירי בהקדישה ואח"כ נתעברה משום דלבר פדא א"צ לזה:

שם ואב"א כו'. לפרש"י דכ"ע אית להו קדושה חלה על עוברין. ולפמ"ש לעיל י"ל דבר פדא ס"ל דאפי' למ"ד בהויתן הם קדושין דוקא בהקדישה ואח"כ נתעברה אבל בנתעברה ואח"כ הקדישה עם הולד שפיר מתקדש גם במעי אמן. ונהי דמעיקרא דבעי למימר דפליגי בפלוגתא דבר פדא ור"י לא הי' קדוש לב"פ משום דאל"כ איך יתרץ בר פדא הברייתא. אבל לההיא אבע"א שפיר יש ליישב גם לבר פדא דמסברא יש לחלק בהכי כמ"ש לעיל:

שם ותניא אר"מ כו' במקדיש ולד ויצא דרך דופן כו' אלמא קדיש. קשה לי הא י"ל דר"מ לשיטתי' דס"ל בפ' בהמה המקשה דבן ט' חי אינו ניתר בשחיטת אמו. א"כ י"ל לדבריו אפי' לבר פדא מ"מ כשכלו חדשיו דהוי כברי' בפ"ע ולאו ירך אמו הוא וחל שפיר ההקדש. וכמו כן נמי כל הני משניות דמקשה הגמ' לעיל אב"פ י"ל דאתיין כר"מ ואיירי בכלו לו חדשיו. מכ"ש הכא דר"מ עצמו אמרו. וצ"ל דפשיטא להגמ' דלבר פדא אפי' לר"מ בכלו חדשיו לא חל הקדושה. דרק לענין שחיטת אם קאמר ר"מ דלא הוי בכלל בבהמה תאכלו אבל מודה דעובר ירך אמו הוא אפי' בבן ט' חי וצ"ע בזה:

תוכן העניינים

שפת אמת על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה