שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ה.
בגמ' אונס שגירש כו' ותמוה כמ"ש התוס' דלמה לא מקשה דאפי' בכהן יחזיר דלאו גט הוא וגם א"צ להחזירה כלל דלאו גט הוא. ונראה דנהי דבגירש עובר בלאו מ"מ אפי' לא נתן לה גט כלל ומגרשה מביתו ואין נותן לה שאר כסות ועונה ג"כ בכלל לא יוכל לשלחה הוא דעיקר רצון התורה היא שתהי' לו לאשה בביתו. וא"כ לא שייך הכא לומר לא מהני דלא נתקן בזה האיסור אפי' אי לא יהי' הגט גט כיון דאינו רוצה שתהי' בביתו. ולהכי לא אמרינן בזה לא מהני רק כל קושית הגמ' דלילקי כיון דעבר אמימרא דרחמנא אפי' מחזירה כנ"ל:
שם אם אינו קדוש נשיאות חטא למה. וקשה הא פשטא דקרא כשאינו חוזר ותורם מן היפה הוי חטא. משום דאוכלו בלא הפרשה אחרת. וכן הקשו תוס' בב"מ (נ"ו.) ע"ש מה שתי'] וצ"ל כמ"ש התוס' דעיקר קושית הגמ' ל"ל למיכתב ולא תשאו חטא פשיטא דחטא הוא. ואם אינו חוזר ותורם כ"ש דהוי חטא דהרי אוכל טבל]: