אור ברסלב
שפת אמת על תמורה פרק ראשון › דף ד:

שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף ד:

דף ד.

בגמ' וכל לאו שניתק לעשה לא לקי והרי מימר כו' ותמוה דכמה משניות איכא דניתק לעשה אין לוקין כמ"ש תוס'. ויש לפרש דהו"א דלא חשיב ניתק לעשה רק בעשה שלא הי' קודם הלאו דהיינו נותר כשנעשה נותר נולד מצות שריפה. וגם בשילוח הקן י"ל דמעיקרא כשנוטל הבנים ומניח האם סגי. אבל כשנטל האם נולד מצות שילוח. אע"ג דכתי' שלח היינו כשאינה רוצות לזוז מעל האפרוחים. [או אם כבר נטל האם כדאמרי' שלח לבסוף משמע] אבל כל היכי דנוטל הבנים ולא האם קיים המצוה כנ"ל. אבל במקדים תרומה לבכורים מצוה דבכורים הי' גם מקודם. ואעפ"כ חשיב ניתק ע"ז מקשה ממימר. דבתמורה נמי עיקר הלאו שלא ימיר הקדושה ע"י התמורה. וכשהמיר המצוה שיהי' גם הקדושה ראשונה קיימת. וזה הי' גם קודם לאו דתמורה כנ"ל. והוי לאו שקדמו עשה לפרש"י במכות (י"ד:) דלוקין עליו]:

שם בגמ' והנותר כו' מאי עביד ל' נראה לפרשם **כן י"ל לפרש"י פסחים (מ"ט). ולמ"ש התוס' שם דמהאי קרא לא ילפינן קדשים קלים י"ל ג"כ דא"צ קרא דהלכתא גמירי לה בשריפה כו' ול"ש קדשים קלים כדאי' שם (פ"ב:) אך מ"ש בשטמ"ק מדכתי' ושרפת את הנותר. אין מובן דהא במלואים כתי' שהיו קדשי קדשים ואכתי פסח מנא לן:** משום דכתי' כבר וכל חטאת כו' בקודש באש תשרף כל שבקודש בשריפה (כדאי' בפסחים (פ"ב:) ומיושב קושי' התוס' ד"ה ור"י)]:

שם בגמ' ואמר חזקי' כו' בוקר שני לשריפתו. ק"ק דהתנא אמר שאין דוחין כו' את יו"ט ולטעמי' דחזקי' גזה"כ הוא. ואפי' נפל בעצמו על האש ביו"ט י"ל דצריך להסירו עד בוקר שני כיון דגזה"כ הוא. וצ"ל דמסתברא לחכמים דטעם הכתוב משום דחיות יו"ט הוא. מיהו קשה דאנן קי"ל בעלמא דיו"ט עשה ול"ת הוא. א"כ א"צ לדרשא דחזקי' וקי"ל דלאו שאב"מ אין לוקין א"כ קשה והנותר למה לי:

תוכן העניינים

שפת אמת על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה