אור ברסלב
שפת אמת על תמורה פרק ראשון › דף ד.

שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק ראשון · דף ד.

דף ג:

בגמ' מ"ט דריב"ח כו'. הלשון דחוק דהא מהאי קרא ליכא הוכחה למלקות. וע"כ ס"ל בס"ד דטעם מלקות משום דבדיבורי' אתעביד מעשה. שעושה מטבל תרומה] א"כ צ"ל דמ"ט לא קאי על המלקות רק עיקר הלאו מנלן. ובשטמ"ק כ' דבס"א אינו וכן רש"י לא גריס לי']:

שם בגמ' מלאתך ודמעך. עפרש"י ותוס'. ול"נ לפרש דבכורים דהמצוה ליתן הראשית נקרא מלאתך שיקח הראשית לגבוה ולא יעכב לעצמו כל המילוי רק יתן הראשית להחסיר המלאה. אבל תרומה שנוטל מתוך הקופה והכרי נקרא דמעך שאין חלק גבוה מיוחד בפ"ע. ושוב אמרו לי שכן פירש ג"כ ה"ר גרשון ז"ל [בשם המכילתא]:

בתוס' ד"ה הי' לפניו כו' ובדמאי מיירי. דבריהם תמוהים דבדמאי לא שייך מלקות במקדים מעשר שני לראשון ויש פוס' דלכתחילה נמי רשאי להקדים בדמאי וכ"כ הרמב"ם (פ"ט מה' מעשר) מלשון המשנה (סוף פ"א דמס' דמאי] אם הקדים כו' אין בכך כלום. [ובירושלמי שם פליגי בהא ר"י וריב"ל ע"ש] אבל עכ"פ לוקה לא שייך. ותו דהא בכל הפרק התם תני טבל. ובסיפא קאמר הי' דמאי. א"כ מוכח בפי' דטבל לאו דמאי הוא. והא דלא חשיב התם תרומה כ' הרא"ש שם בדמאי משום דתרומה מפרישין בגורן מיד ע"ש:

תוכן העניינים

שפת אמת על תמורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה