שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק תולין · דף קלט.
בתוס' ד"ה ולישלח כו' וא"ת כו' לישלח להו כר' יאשי' דכל המיקל בארץ כו' י"ל דמשו"ה לא הקשו כן דגם המקשן ידע דמצי לתרץ לפי שאינן בני תורה ויסברו דכמו שבלא מפולת יד מותר כן במפולת יד נמי שרי, [כיון שאין טעם וסברא לחלק בהכי ואינו אלא גזירת הכתוב] אבל לאסור כישות לא הוי ס"ד לאסור משום שאינן ב"ת, כיון שאינו מין ירק כלל לר"ט לא נפיק מינה חורבא להתיר כלאים, ואפי' הכי משני דאסור לפי שאינן ב"ת והיינו דאמר שמואל לר' מנשיא אי חכימת שלח להו דלכאורה אין מובן מאי חכמה יש להחמיר ולהנ"ל ניחא שידע והבין דגם בזה יש לאסור מהאי טעמא לפי שאינן בני תורה: