שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק שמנה שרצים · דף קיא:
בגמ' וסבר רב לא מסי והא מדקתני כו'. פי' דמסתמא לא פליג רב אתרווייהו את"ק ואדר"ש ולפ"ז במסקנא דמסיק דדוקא באתרא דשכיח שמן וורד התיר רב. ע"כ צ"ל דגם לת"ק מותר בכה"ג א"כ קשה הלשון מה דקאמר הלכה כר"ש (כדמקשינן בכמה דוכתי הלכה מכלל דפליגי]. וכן קשה מ"ש הרמב"ם בפי' המשנה דהלכה כר"ש ע"ש דמסיים וצריך שתהי' אותה המשיחה משתמשין בה בני אדם הרבה. כיון דבכה"ג כו"ע מודו דמותר]. ובתוס' הביאו גירסא דשלש מחלוקת בדבר וע"ז ודאי קשה כנ"ל דא"כ שוב הוי מצי למימר כתי' הראשון דרב סבר לא מסי וג' מחלוקת בדבר וי"ל בדוחק. גם בלשון רש"י צע"ק ואין להאריך: