שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק שואל · דף קמט:
בגמ' אר"י כו' לא על המנות של חול ביו"ט, פי' הרמב"ם במשניות דשל חולין קאמר, [וכ"מ ברמב"ם, (פ"ד מה' יו"ט ה' כ') כמ"ש ה"ה שם וכ"פ בחי' הר"ן בשם הר"י], ולפ"ז קשה מה דמסיק מ"ד הואיל דכתיב ועמך כמריבי כהן, וי"ל בדוחק דה"ק הואיל וכתי' ועמך כו' א"כ אין מצוה בחלוקת כהנים כל כך ואעפ"כ מותר ה"ה בחולין, וע"ש בלח"מ שנדחק ג"כ בזה]:
שם בגמ' ודילמא התם ה"ט דכתיב דובר שקרים לא יכון כו' והכי נמי מסתברא דלכן נענש דוקא עכשו כשאמר כן משום דאז הי' דובר שקר, אבל לטעמא דחבירו נענש ע"י מ"ט נענש עכשו דוקא, דאי הכוונה משום עונש החטא הבא על ידו זהו כבר הי', ואי משום שנענש אחאב על החטא הרי זה לא הי' עתה אלא בסוף המלחמה, וכ"מ בסנהדרין (ק"ב:) דלהכי יצא ממחיצה משום דובר שקרים, וכ"פ הרד"ק בשם תרגום ע"ש], והנה פי' נענש ע"י נראה דדוקא היכא שהוא גרם לו כגון עובדא דהתם דכיון שהי' אחאב מלך הו"ל ליתן לו הכרם, אבל לא בעלמא כדאמרי' בסמוך צדקי' צדיקא מאי הו"ל למיעבד: