שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק שואל · דף קמט.
בגמ' אלא לעולם דכתב אכותל ומידלי כו', לולי דברי התוס' הי' נראה דמר אמר חדא ומר א"ח ולא פליגי, אלא מאן דנקט טעמא דשמא ימחוק דאיתא אפי' בכתוב אכותל אבל טעמא דשמא יקרא בשה"ד ליכא דגודא בשטרא לא מיחלף, ומאן דנקט הטעם דשמא יקרא בשה"ד משום דאיתי' אפי' בחייק אטבלא ופנקס משא"כ שמא ימחוק ליכא בכה"ג:
בתוס' ד"ה ודיוקני כו' מכלל דאחריני הוי מסתכלי, צ"ע דאחריני דהוי מסתכלי לא הוי מסתכלי אלא כדי לראות איזה מטבע הוי ובכה"ג לא איירי כאן, כמ"ש המאירי דהאיסור להסתכל בדיוקני משום שמפנה לבו לבטלה א"כ בכה"ג דהוא מסתכל דרך עראי ולא לבטלה פשיטא דשרי]: