אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק שואל › דף קמח:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק שואל · דף קמח:

דף קמח.

בגמ' וכן הי' הלל אומר כו' שמא יוקרו חטים כו' וקשה הא איכא למימר נמי שמא יוזלו והו"ל קרוב להפסד כלשכר ומ"ט דהלל דאוסר, ואם נאמר דפרעון בע"כ לא שמי' פרעון, י"ל דהוי רחוק להפסד דכשיוזלו לא ירצה לקבל, אכן משמעות הפוס' בחו"מ (סי' ע"ד) דשמי' פרעון ע"ש, ובגיטין (עה) בתוס' ד"ה מכלל, לכן נ"ל דלא הוי אלא גזירת חכמים שמא יוקרו ויהי' מיחזי כריבית, אכן ביו"ד בט"ז (סי' קס"ב ס"ק א') כתב דבדרך הלואה אפי' היכא דהוי קרוב להפסד כמו לשכר אסור מדרבנן ע"ש):

שם בגמ' ר"י אמר כו' דאי אמרת ניתנה ליתבע אתי למיכתב משמע מכאן דע"פ פנקסו מיחשב טענת ברי להוציא גם ע"פ ב"ד, ולכן כשניתן לתבוע בב"ד אתי למיכתב ג"כ ע"פ, דאל"כ גם כשלא ניתן ליתבע יכתוב כדי לזכור החוב ובלשון הגמ' משמע דדוקא אם ניתן ליתבע אתי למיכתב, [ולפ"ז מוכח מכאן כמ"ש הסמ"ע בחו"מ (סי' ע"ה ס"ק נ"ה) דע"פ פנקסו חשיב טענת ברי גם לחיוב שבועת מב"מ, דלפמ"ש הש"ך שם דלא הוי ברי אלא לשבועת היסת א"כ אמאי אמרי' א"א בשלמא ל"נ ליתבע משו"ה כו' דבזמן המשנה דלא הי' היסת מ"ט ל"נ ליתבע כיון דליכא למיחש דאתי למיכתב כנ"ל] והא דאמר רבה ניתנה ליתבע דא"א לא ניתנה אתי לאמנועי כו' רבה א"צ טעם דלמה לא יהי' ניתנה ליתבע אלא אתי לאפוקי מטעמא דרב יוסף:

שם בגמ' אר"י מקדיש כו' וחגיגתו ביו"ט, פי' רש"י ואע"ג דתנן כו' כיון דהקרבתן דוחה קדושתן דוחה, מ"מ נראה דנדרים ונדבות גם למ"ד דקרבים ביו"ט מ"מ אין מקדישין אותם ביו"ט, והטעם דדוקא באלו שדוחין שבת ויו"ט גם הקדישן דוחה, אבל הקרבת נו"נ אינו מצד דחי' אלא מטעם דהוי אוכל נפש לכן אין מקדישין ביו"ט ולא דחי השבות, וכן למסקנא נראה דדוקא חובות שקבוע להם זמן ולא נדרים ונדבות, [וכ"מ בתוס' בבכורות (נ"ח ד"ה ואי) דאפי' אי בעי לצאת בהן ידי שמחה אסור להקדישן ביו"ט, אכן בחגיגה (ח'. ד"ה משום) הביאו דהר"א מתיר בכה"ג והר"י לא ס"ל הכי ע"ש, מיהו כ"ז אינו אלא למ"ש התוס' לעיל (כ"ד:) דטעמא דמ"ד נו"נ קריבין ביו"כ משום דהוי או"נ, אבל למ"ש התוס' בביצה (י"ב. ד"ה השוחט) וברשב"א שם דאפי' עולות קריבין ביו"ט למ"ד דנו"נ קריבין ביו"ט, אפשר דיליף משום דכתי' לה' כמ"ש רש"י בביצה (כ': ד"ה לא תימא) י"ל דמותר להקדישן ג"כ ביו"ט וצ"ע].

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה