שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק שואל · דף קמח.
בגמ' הלויני אתי למיכתב, פי' רש"י משמע לזמן מרובה כו' ואתי מלוה זה לכתוב ע"פ כו' א"כ משמע דמשו"ה אסרו גם על הלוה שמא על ידו יכשל המלוה, ולפ"ז כשילוה מגוי יהי' מותר לומר הלויני אבל מלשון המשנה דקתני מחבירו משמע נמי גוי כמו במשנה דלאח"ז כדלקמן (ק"נ.) והא דבלשון שאלה מותר לכאורה נראה כמ"ש התוס' דס"ל לרש"י דסתם שאלה אינו ל' יום, אבל אינו מוכרח די"ל דוקא הכא מדשני לומר השאילני הגם דאינו מהדר לי' גוף החפץ רק בעבור השבת קמשני בלישני' אבל בכל שאלה י"ל ג"כ דסתם שאלה ל' יום, אך הסברא נראה כמ"ש התוס' בפי' רש"י דכיון דבשאלה נפחת החפץ ע"י השימוש לכך אין סברא שיהי' הכוונה בסתם על שלשים יום: