אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק רבי אליעזר דמילה › דף קלד.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק רבי אליעזר דמילה · דף קלד.

דף קלג:

בגמ' יין ושמן חזי נמי לחולה בשבת דתניא כו' פי' רש"י בד"ה אבל לכו"ע שרי ר"מ וסתם מתני' ר"מ היא. ולפ"ז צ"ל דהא דמשני דמערב ולא עביד ליכא אינו אלא אליבא דר"מ. אבל אנן דלא קיי"ל כר"מ אסור כאן לגמרי לטרוף יין ושמן אפי' בלא ליכא, (וכן כתב הב"י באו"ח (סי' של"א) וביו"ד (סי' רס"ו) אכן הב"ח שם ביו"ד חולק על הב"י ע"ש], ולולי פירש"י י"ל דלכו"ע מקשה דאמת כאן לצורך הקטן הרי חולה שיש בו סכנה היא. וא"כ ע"כ לא פליגי אי שרי לטרוף יין ושמן אלא לחולה שאין בו סכנה ובהא הוא דאסרי רבנן. אבל כאן דצריך לזה הקטן הנימול דהו"ל חולה שיש בו סכנה לכו"ע שרי, ומשו"ה תי' דאה"נ דלכו"ע מותר כאן בלא ליכא משום דבצרכי מילה בעי שינוי היכא דאפשר. ומשנתינו ככו"ע אתיא. וכ"מ מדברי הר"ן שהביא מסקנת הגמ' ע"ש, וכ"מ מלשון הטור ביו"ד כמ"ש הב"ח שם]:

שם בגמ' ואמר אביי כו' האי ינוקא דסומק כו' דתניא אר"נ פ"א כו'. יל"ד מנ"ל מהתם דכל ילד דחזינן שהוא ירוק או אדום לא מהלינן לי' דהרי י"ל דדוקא התם הי' אסור למולו מטעם דבתרי זימני קיי"ל דהוי חזקה משום הכי אמר להמתין. אלא שהקיל ר"נ לסמוך להתיר כשיבלע בו דמו משום דאיכא הוכחה לומר דגם ב' ראשונים מה"ט מתו מפני שלא המתינו להם. אבל בל"ז י"ל דליכא חשש סכנה כשלא נבלע בו דמו בקטנים דעלמא. אכן אם נאמר דאביי מפרש דר"נ ס"ל כרשב"ג דבתרי זימני לא הוי חזקה. והא דאמר שמלה בנה ראשון ומת שני ומת כמעשה שהי' נקט. וכ"מ ביבמות (ס"ד:) דאביי עביד עובדא כוותי' דרשב"ג]. שפיר מייתי ראי' מדאמר שלא למול את השלישי ולהמתין לו כנ"ל, אך התוס' בחולין (מ"ז:) כתבו דר"נ ס"ל כרבי מדאמר לה המתינו וע"ש במהרש"א מ"ש לבאר דבריהם]. ועי' ברי"ף ורא"ש שהשמיטו מימרא דאביי ולא הביאו אלא האי עובדא דר"נ, וע"כ צ"ל דממילא נשמע דין הגמ' בילד אדום או ירוק [ועי' בשו"ת נוב"י (מהדו"ת חיו"ד סי' קס"ה) ובשו"ת הרי"מ (סי' ט"ז) מ"ש בזה]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה